מלאכת שלמה על נגעים ב
<< · מלאכת שלמה · על נגעים · ב · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משנה א עריכה
בני ישראל. ס"א בית ישראל:
אני כפרתן. בספ"ק דסוכה גרסי' אמר ריש לקיש הריני כפרת ר' חייא ובניו ופי' רש"י ז"ל יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא ובניו יהיו ולשון כבוד הוא זה כשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו צריך לומר כן ע"כ:
צורות שחורות ולבנות ובינוניות. כך צ"ל:
ומקיפו מבחוץ. לבהרת ותראה הבהרת בין בגרמני בין בכושי:
כבינוני. פי' כסם הבינוני שהוא דומה לבשר אדם בינוני:
מראות נגעים להקל. כדתנן ספק נגעים בתחלה טהור:
זה וזה בבינוני. היינו כר"ע וכר' ישמעאל ולא מצינו בשום משנה שלשה תנאים דליכא נפקותא דדינא בינייהו כלל וכולהו בחדא שיאטא אזלי רק הכא כפי פי' הר"ש ז"ל שממנו העתיק רעז"ל. ובת"כ בפ"א דפרשת נגעים וע"ש בספר קרבן אהרן שכתב שם דחכמים שאמרו זה וזה בבינוני רצו לפרש סתירת הכתובים אשר מהם למד ר' יהודה קולא ע"כ. וברמב"ם פ"א דהלכות טומאת צרעת סי' ט' וז"ל בהרת שהיא עזה כשלג נראית באדם שהוא לבן כהה ובהרת שהיא כהה נראית בכושי עזה לפיכך אין משערין הכל אלא בבינוני שאינו לא לבן ולא שחור ע"כ משמע דמפ' דמלת נראית אינה גזרת הדין והוי סברת ת"ק אלא הקדמה והצעה לתנאים הנזכרים אח"כ דוק:
משנה ב עריכה
אימתי רואין בשלש שעות וכו' ר' יהודה אומר בד' ובחמש וכו'. בברייתא בת"כ ריש פ' שני דפ' נגעים קתני ור' יוסי אומר בד' בה' ובתשע ובעשר אבל רואה אני את דברי ברבי כלומר דברי ר' יהודה. הר"ש ז"ל. ונלע"ד דרישא דקתני ולא בצהרים סתמא אי כר' יוסי אי כר' יהודה אבל כר"מ לא מיתוקמא דהא צהרים היינו שש ושבע ולדידי' הא רואין בשש ובשבע וכן מצאתי אח"כ שכתב ג"כ כך שם בספר קרבן אהרן ור' יוסי סבר דשלש שעות הם נהרים ושנים לחוד בין הערביים ולזה שלל ג"כ הוא גם השמינית והוסיף העשירית. ואי ל"ג מלת ובשש במילתי' דר' מאיר כאשר מצאתיו מוגה ניחא קצת. גם בקצת דפוסי משנה מצאתי שלא נדפסה מלת ובשש וגם ה"ר יהוסף מחקה מספרו:
משנה ג עריכה
בית האפל. וכתב הר"ש ז"ל דגרסי' בתוספתא בית האפל וחלונותיו מגופות פותחין לאותן החלונות ורואין את נגעו ע"כ. ובסנהדרין פ' חלק (סנהדרין דף צ"ב) אמרי' כמי שאפילת הבית מצילתו מן הנגע כך האדם השפל ואפל יחי' והיינו דאמרינן הוי קבל וקיים:
משנה ד עריכה
האיש נראה וכו'. פ' בתרא דנדה דף ס"ז ופי' שם רש"י ז"ל כעודר בבית השחי וכמוסק זיתים בבית הערוה דאם יש לו נגע בבית השחי אין צריך להגביה זרועותיו יותר מדאי להראותו אלא כעודר שמגבי' ואינו מאנס עצמו ומה שיוכל כהן לראות יראה ואם לא יוכל לראות טהור ובבית הערוה אינו צריך לכוף ולשוח יותר מדאי אלא כמוסק זיתים אחר שנשרו מן האילן ומלקטן מעל הארץ והאשה נראית לכהן בנגעה כאורגת בבית השחי ואם בבית הערוה כופפת עצמה כמניקה את בנה ע"כ וכתבו שם תוס' ז"ל וכמניקה את בנה פי' רש"י ז"ל לענין בית הערוה ואין נראה דבת"כ תני לה גבי הדד ע"כ. וע"ש אם אותה היא ברייתא וז"ל הערוך בערך עדר האיש עומד ערום לפני כהן ומחזיר פניו לכהן ומגביה זרועותיו למעלה כדרך שמגביה המעדר בשעה שעודר בשדה כדי שיראה בית השחי שלו ובטנו של פניו ואח"כ הופך גבו לכהן וכופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זיתים כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ ומה שיכול לראות בכך מבית הסתרים רואה יותר על כן אינו צריך וכן האשה כשרואה נגעה נראית כאורגת שפושטת זרועותי' למעלה ומכה הערב ואח"כ חוזרת גבה וכופפת קומתה כאותה שמניקה את בנה ששוכב על הארץ ע"כ:
כאורגת בעומדין. במסכת עומדת הרא"ש ז"ל ועיין בספר קרבן אהרן פ"ד דפ' נגעים שפירש שם בַעֲמַרִים בצמר שמא הוא גורס עמרים ברי"ש. וכן לענין טבילה כדאיתא התם בנדה וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"א דהלכות מקואות סי' י'. ועיין במה שפי' הר"ן ז"ל בפ' שני דשבועות הביאו בית יוסף ביורה דעה סימן קצ"ח:
ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כר' יהודה:
כשם שהוא נראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו. דמה שאין מיטמא בנגעים אין טעון גלוח:
משנה ה עריכה
רמ"א אף לא נגעי קרוביו. בתוספתא קתני אפכא כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו דברי ר"מ וחכ"א אף לא נגעי ביתו בגדיו וקרוביו ובתרתי פליגי. הר"ש ז"ל:
ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כר"י ולא כר"מ:
כל הבכורות וכו'. ברייתא בבכורות שלהי פ' עד כמה (בכורות דף ל"א) ומוקי לה ביחיד מומחה דאי אינו מומחה אפילו לאחרים לא מהימן להתיר אלא בעי שלשה בני כנסת וכן תנן בפרק כל פסולי המוקדשין:
חוץ מבכורי עצמו. כך הגי' ה"ר יהוסף ז"ל: