משנה נגעים ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בהרת עזה - נראית בגרמני כהה

והכהה - בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר:

בית ישראל אני כפרתן - הרי הן כאשכרוע,

לא שחורים, ולא לבנים - אלא בינוניים.

רבי עקיבה אומר:

יש לציירים סמנים - שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות,

מביא סם בינוני, ומקיפו מבחוץ - ותיראה כבינוני.

רבי יהודה אומר:

מראות נגעים - להקל, אבל לא להחמיר,

ויראה הגרמני בבשרו - להקל,

והכושי - כבינוני להקל.

וחכמים אומרין: זה וזה - כבינוני.

(ב) אין רואין את הנגעים -

בשחרית, ובין הערבים,

ולא בתוך הבית,

ולא ביום המעונן - לפי שהכהה נראית עזה,

ולא בצהרים - לפי שעזה נראית כהה.

ואימתי רואין?

בשלש, ובארבע, ובחמש, ובשבע, ובשמונה, ובתשע - דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: בארבע, ובחמש, ובשמונה, ובתשע.

(ג) כוהן הסומא באחת מעיניו,

או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים,

שנאמר: :לכל מראה עיני הכוהן" (ויקרא יג יב).

בית האפל -

אין פותחין בו חלונות - לראות את נגעו.

(ד) כיצד ראיית הנגע:

האיש נראה - כעודר, וכמוסק זיתים.

והאשה - כעורכת, וכמניקה את בנה,

כאורגת בעומדין - לשחי ליד הימנית.

רבי יהודה אומר: אף כטווה פשתן - לשמאלית.

כשם שהוא נראה לנגעו - כך הוא נראה לתגלחתו.

(ה) כל הנגעים אדם רואה - חוץ מנגעי עצמו.

רבי מאיר אומר: אף לא נגעי קרוביו.

כל הנדרים אדם מתיר - חוץ מנדרי עצמו.

רבי יהודה אומר: אף לא נדרי אשתו - שבינה לבין אחרים.

כל הבכורות אדם רואה - חוץ מבכורות עצמו.

הדף הראשי של משנה נגעים ב

משנה נגעים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב