משנה נגעים ב ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ב · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים, ולא בתוך הביתה. ולא ביום המעונן, לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים, לפי שעזה נראית כהה.

אימתי רואין? בשלש, בארבע, ובחמש, ובשבע, ובשמונה, ובתשע, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, בארבע, בחמש, בשמונה, ובתשע.

נוסח הרמב"ם

אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן לפי שהכהה נראית עזה ולא בצוהריים לפי שעזה נראית כהה ואימתיי רואין בשלש ובארבע ובחמש ובשבע ובשמונה ובתשע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בארבע ובחמש ובשמונה ובתשע.

פירוש הרמב"ם

בין הערבים. שם הערב והצהרים כמו חצי היום לפניו ולאחריו מעט ואולם היות מראות נגעים ביום ולא בלילה הנה זה בפסוק לפי שכל מה שבא בנגעים אמנם בא בלשון יום ובסיפרא יכול כל מראה היום יהא כשר ת"ל (שם) לכל מראה עיני הכהן מה [עיני] כהן פרט לכשחשך מאור עיניו אף היום פרט לשחשך מאור היום מכאן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית וכו' והלכה כר' יהודה:

פירוש רבינו שמשון

תניא בתורת כהנים והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים (שם) שבע' יכול בין ביום בין בלילה תלמוד לומר ביום ולא בלילה יכול כל מראה היום יהו כשרים תלמוד לומר (שם) לכל מראה עיני הכהן מה כהן פרט לשחסר מאור עיניו אף ביום פרט לשחסר אור היום מכאן אמרו אין רואין את הנגעים שחרית ולא בין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן לפי שכהה נראית עזה ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה אימתי רואין בשלש שעות ובארבע ובחמש ובשש ובשבע ובשמנה ובתשע דברי ר"מ ר' יהודה אומר בארבע ובחמש ובשמנה ובתשע ר' יוסי אומר בארבע ובחמש ובתשע ובעשר אבל רואה אני דברי בריבי כלומר דברי ר' יהודה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים וכו' - דילפינן מקרא דכתיב לכל מראה עיני הכהן, מה כהן שחסר מאור עיניו אינו רואה את הנגעים. אף יום שחסר מאורו אין רואין בו את הנגעים:

רבי יהודה אומר בד' בה' כו' - והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אין רואין את הנגעים בשחרית כו'. ואולם היות מראות נגעים ביום ולא בלילה הנה זה בפסוק לפי שכל מה שבא בנגעים אמנם בא בלשון יום הרמב"ם [בפירושו]. [ומ"ש הר"ב אדאין רואין בשחרית דילפינן מקרא לכל מראה כו'. בת"כ ומביאה הר"ש. ונ"ל דמריבויא דלכל ילפינן. ואע"ג דלשון הת"כ פרשה ב' פ"ב. בשביעי יכול בין ביום בין בלילה ת"ל ביום ולא בלילה יכול לכל מראה היום יהו כשרים. ת"ל לכל מראה. ומשמע דסמוכים קא דריש וא"א לומר כן דרחוקים זה מזה. ויש הפסק פרשה ביניהם. אלא כדפרישית דמריבוי' דלכל קא דריש. אכן נ"ל דהכי דריש בת"כ מדקפיד קרא [על] מראה בכהן. ה"נ ביום יקפיד על מראה והיינו כלישנא דהר"ב. וא"צ לדרוש תיבת לכל והא דמה כהן כו' שכתב הר"ב הוא במשנה דלקמן]:

ולא בתוך הבית. כלומר נגעי אדם או בגדים. אבל דבתי' ודאי לא. דלא סגי בלא"ה. ועכשיו ראיתי למהר"ם שכתב וז"ל נראה פירושו שאם החלונות סגורות לא יראו הנגע עד שיפתחום והכי משמע בתוספתא דתניא בתוספתא בית אפל וחלונותיו מגופות פי' סתומות. פותחים החלונות ורואין את נגעו. והא דתנן [במשנה דלקמן] אין פותחין לו חלונות היינו מחדש אבל יש שם חלונות והם סגורים. פותחים אותם לראות הנגע ע"כ:

ולא בצהרים. שאור החמה חזק ומבלבל את העינים. רש"י פ"ד דסנהדרין דל"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) הבית. היינו נגעי אדם ובגדים. אבל דבתים לא סגי בלאו הכי. ומהר"ם פירש, דאם החלונות סגורות צריך לפתחם. והא דאין פותחין, היינו מחדש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אימתי רואין בשלש שעות וכו' ר' יהודה אומר בד' ובחמש וכו'. בברייתא בת"כ ריש פ' שני דפ' נגעים קתני ור' יוסי אומר בד' בה' ובתשע ובעשר אבל רואה אני את דברי ברבי כלומר דברי ר' יהודה. הר"ש ז"ל. ונלע"ד דרישא דקתני ולא בצהרים סתמא אי כר' יוסי אי כר' יהודה אבל כר"מ לא מיתוקמא דהא צהרים היינו שש ושבע ולדידי' הא רואין בשש ובשבע וכן מצאתי אח"כ שכתב ג"כ כך שם בספר קרבן אהרן ור' יוסי סבר דשלש שעות הם נהרים ושנים לחוד בין הערביים ולזה שלל ג"כ הוא גם השמינית והוסיף העשירית. ואי ל"ג מלת ובשש במילתי' דר' מאיר כאשר מצאתיו מוגה ניחא קצת. גם בקצת דפוסי משנה מצאתי שלא נדפסה מלת ובשש וגם ה"ר יהוסף מחקה מספרו:

תפארת ישראל

יכין

ולא בתוך הבית:    ודוקא בנגעי אדם או בגדים. דאף דבבגדים לא שייך עזה וכהה. עכ"פ צריך להבחין יפה בין ירקרק לירוק ובין אדמדם לאדום. אבל בבתים הרי לא סגי בלא"ה דאין נגע מטמא בבית רק בכותליו מבפנים [כתוס' יבמות ק"ג ב' ועיין מראה כהן סימן כט]. ואפ"ה צריך לפתוח החלון שבו כשהוא סגור כדי לראותו יפה:

לפי שהכהה נראית עזה:    אכולהו קאי. ומשום שאם יראה אז הנגע יתגלגל לו חומרא עי"ז:

ולא בצהרים לפי שעזה נראית בהה:    דע"י שאור החמה חזק אז יתבלבל ויכהה ראיית העינים:

ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמנה ובתשע:    ר"מ ס"ל דקודם שלש שחרית הוא. ולאחר תשע בין הערביים הוא. בשש ובשבע צהרים הוא. ובג' זמנים אלו מקובל לנו שאין רואין בהן. ור"י ס"ל דגם קודם ד' שחרית הוא דמקרי ואין רואין בו [ועיין פסחים י"א ב'. וסנהדרין מ' א'. שיש קצת דמיון לפלוגתא דהתם עם פלוגתא דהכא. רק התם בטעות פליגי]. וקי"ל כר"י:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים