משנה מעשר שני ד יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה יב | >>
האומר לבנו: מעשר שני בזוית זו, ומצא בזוית אחרת, הרי אלו חולין.
היה שם מנה ומצא מאתיים, השאר חולין. מאתיים ומצא מנה, הכל מעשר.
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמָצָא בְּזָוִית אַחֶרֶת,
- הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין.
- הָיָה שָׁם מָנֶה וּמָצָא מָאתַיִם,
- הַשְּׁאָר חֻלִּין.
- מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה,
- הַכֹּל מַעֲשֵר:
האומר לבנו:
- "מעשר שני - בזווית זו",
- ומצא בזווית אחרת -
- הרי אלו - חולין.
- ומצא בזווית אחרת -
- "הרי שם מנה",
- ומצא מאתיים -
- השאר - חולין.
- ומצא מאתיים -
- "מאתיים",
- ומצא מנה -
- הכל - מעשר.
- ומצא מנה -
האומר מאתים ומצא מנה, הכל מעשר - לפי שנאמר לקח מהם מאה והניח מאה, ולא נאמר שמא הלכו אותם המאתים ואלו הם חולין, אלא שנלך לחומרא:
הרי אלו חולין. מה שמצאו ושל מעשר ניטל:
היה שם מנה. כלומר אמר לו אביו שיש שם מנה והלך ומצא מאתים מנה מעשר ומנה חולין:
ואם אמר לו שיש שם מאתים של מעשר ומצא מנה מעשר דמנה מונח ומנה מוטל וסתם מתני' רבי דפ"ק דפסחים (ד' י.) ולמאן דאמר בפ"ק דביצה (ד' י:) מחלוקת בכיס אחד אבל בב' כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה מוטל מיתוקמ' מתני' לכוליה עלמא בב' כיסין:
הרי אלו חולין - מה שמצא הוי חולין שאני אומר מעשר שני ניטל:
היה שם מנה - אמר לו אביו הרי שם מנה של מעשר שני ומצא מאתים, מנה מעשר ומנה חולין. ולא אמרינן המנה של מעשר ניטל ואלו אחרים הן:
מאתים ומצא מנה - אמר לו אביו הרי שם מאתים ומצא מנה המנה שמצא מעשר:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרי שם: כצ"ל. ובירוש' דפירקי' ודפ"ק דביצה איכא מאן דבעי לאוקומי מתני' כרבי דתניא הניח מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה נוטל דברי רבי וחכמים אומרים הכל חולין וכן נמי ההיא מתני' דביצה דקתני שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין האי סיפא כרבי וכיון דמתני' יחידאה היא פסק הרמב"ם ז"ל שאם אמר לו הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי הוא חולין והיינו כרבנן ואיכא מאן דמוקי למתני' ככולי עלמא דכי אפליגו רבי ורבנן היינו כשהוא הניח והוא מצא דכיון דאינו זוכר כלל איכא למימר בודאי כולהו חולין אבל הכא במשנתנו אביו הניח ובנו מצא ומי יימר דאם אביו מצאם שחסרו היה נותן אל לבו ונזכר שנטל מהן והניח מהן הלכך מודו הכא דהוי השאר מעשר. וכתב ה"ר שמשון ז"ל וסתם מתני' רבי דפרק קמא דפסחים ולמ"ד בפ"ק דביצה מחלוקת בכיס אחד אבל בשני כיסין דברי הכל מנה מונח ומנה נוטל מיתוקמא מתני' לכולי עלמא בשני כיסין ע"כ:
יכין
האומר לבנו: לאו דווקא אלא אפי' הניחן הוא עצמו בזוית זו ומצאן בזוית אחרת. רק אורחא דמלתא נקט דאילו הניח הוא עצמו מסתמא היה יודע מי נכנס לשם. כך נ"ל וכן משמע בתוספתא פ"ה [ועיין פסחים ד"י ע"ב ודו"ק]:
הרי אלו: מה שמצא:
היה שם מנה: כך א"ל אביו:
השאר חולין: ול"א כולן מעות אחרות הן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת