משנה מעשר שני ד יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ד · משנה יא | >>
המוצא כלי וכתוב עליו קו"ף, קרבן.
מ', מעשר.
ד', דמאי.
ט', טבל.
ת', תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת' תחת תרומהכב.
רבי יוסי אומר, כולם שמות בני אדם הםכג.
אמר רבי יוסי, אפלו מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חולין, שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה, ופינה.
הַמּוֹצֵא כְּלִי וְכָתוּב עָלָיו קו"ף, קָרְבָּן.
- מ', מַעֲשֵׂר.
- ד', דְּמַאי.
- ט', טֶבֶל.
- ת', תְּרוּמָה,
- שֶׁבִּשְׁעַת סַכָּנָה הָיוּ כּוֹתְבִין ת' תַּחַת תְּרוּמָה.
- רַבִּיּ יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כֻּלָּם שְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם הֵם.
- אָמַר רַבִּיּ יוֹסֵי:
- אֲפִלּוּ מָצָא חָבִית וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
- וְכָתוּב עָלֶיהָ תְּרוּמָה,
- הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין;
- שֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
- אֶשְׁתָּקַד הָיְתָה מְלֵאָה פֵּרוֹת תְּרוּמָה, וּפִנָּהּ:
המוצא כלי, וכתוב עליו -
- 'ק' - קרבן.
- 'מ' - מעשר.
- 'ד' - דמאי.
- 'ט' - טבל.
- 'ת' - תרומה,
- שבשעת הסכנה, היו כותבין 'ת' - תחת תרומה.
- רבי יוסי אומר:
- כולן - שמות אדם הן.
- אמר רבי יוסי:
- אפילו מצא חבית,
- והיא מלאה פירות,
- וכתוב עליה "תרומה" -
- הרי אלו - חולין,
- שאני אומר,
- אשתקד, היתה מלאה תרומה - ופינה.
כולן שמות אדם הן - רוצה בהם שאפשר שאלו התיבות הם מראשי שמות בעלי אותן הכלים.
ופירוש אשתקד - השנה שעברה.
ואין הלכה כרבי יוסי, בשני המאמרים:
קו"ף קרבן. הקדש:
דל"ת דמאי. פירות שלקח מעם הארץ ובפ' האשה שלום (קט"ו.) כתוב בכל הספרים דלא תימא דמוע חולין שנתערבו תרומה בהם ואין בהם להעלות בק"א ואין נאכל אלא לכהן:
הסכנה. שצוו שלא לעשות [מצות]:
שמות בני אדם הן. והכל חולין שפעמים שאדם כותב אות אחת משמו לסימן ולדבריהן דרבנן קאמר להו דלדידיה אפי' כתוב בו קרבן תרומה כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דפינה:
אשתקד היתה מליאה פירות ופינה. בפ' האשה שלום (קטו:) מפרש דתנא קמא סבר אם איתא דפנינהו מיגרר הוה גריר ליה ור' יוסי סבר אימור אישתלויי אשתלי אי נמי לפנחיה שבקיה כדי שיבדלו מהן בני ביתו פנחיה לשון שימור שתולה ממונו באדם חשוב כדי שלא יגזלו ממנו ודומה לו בהגוזל עצים (קג:) גבי הלוקח שדה בשם ריש גלותא ופנחיה בעלמא הוא דבעינא:
קוף קרבן - הקדש:
ד' דמאי - לקוח מעם הארץ:
בשעת הסכנה - שגזרו שלא לקיים המצות:
שמות בני אדם הן - אותיות של ראשי שמות, קוף קהת, ד' דניאל, ט' טוביה. והכל חולין:
אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה - ורבנן סברי אם איתא דפינה לתרומה מגרר הוה גריר לה ולא היה מניח שם תרומה כתוב שם. ואין הלכה כרבי יוסי:
שבשעות הסכנה היו כותבים ת' תחת תרומה. מאי דסיים מפרש וה"ה לאינך:
רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם. כמו תובל קין. תרח. תודוס איש רומי. רבי תנחום. וכתב הרב ולדבריהם דרבנן קאמר להו דלדידיה אפילו כתוב בו. קרבן. תרומה. כל התיבה שלימה. הא קאמר בסיפא אשתקד היתה מלאה פירות ופינה. עד כאן:
(כב) (על המשנה) תחת תרומה. מה דסיים מפרש, והוא הדין לאינך:
(כג) (על המשנה) שמות בני אדם הם. כמו, תובל קין, תרח, ר' תנחום. ולדבריהם דרבנן קאמר להו. דלדידיה אפילו כתוב בו קרבן, תרומה, כל התיבה שלימה, פליג בסיפא. הר"ש:
המוצא כלי וכו': ושם בגמרא הגרסא דלי"ת דמוע ר"ל חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים:
תיו תחת תרומה: ומשמע דאפי' שלא בשעת הסכנה הוי הדין כן מאחר שלפעמים עושין כן גם שלא בשעת הסכנה משום רגילות דשעת הסכנה ע"כ מן מהר"י קולון ז"ל שרש קס"א:
ר' יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם: ק' קהת מ' משה ד' דוד ט' טרפון ת' תחן ור' יוסי לדבריה' דרבנן קאמר להו דלדידי' אפי' כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא דמותר דאימור אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופינה ות"ק סבר לא חיישי' שמא פינה. ובפ' האשה שלום איכא מ"ד דכ"ע חיישי' שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מ"ס אם איתא דפינן מיגרר הוה גריר ליה לאות ומ"ס אשתלויי אשתלי ומפ' בגמ' ירוש' דת"ק לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי:
והיא מלאה פירות: מחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת והיא:
אשתקד: שנה שעברה כמו שתא קדמייתא ואשתדא ר"ל שתא דא ובתוספתא מודה ר' יוסי שאם כתוב על פי המגופה של החבית או בנייר על פי חבית אם תרומה ה"ז תרומה ואם מעשר ה"ז מעשר דכיון דמצא הכי על פי המגופה ודאי לא פינה אותה דהא בכל שנה עושין לחביות מגופות חדשות. ובירוש' תניא מצא כלי כתוב עליו אל"ף או דלי"ת או חי"ת או טי"ת או רי"ש או מ"ם או תי"ו כל אלו ר"ל תרומה ולמעוטי חולין. אל"ף דנקראת התרומה ראשית. דלי"ת דמאי ויש בה תרומה. חי"ת חלבו ותרומה קרויה חלב דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן. טי"ת טובו ותרגום חלב הארץ טובא דארעא. רי"ש ראשית דהיינו תרומה. מ"ם מעשר ויש בו תרומה ויש לספק שמא מעשר שני הוא וטעון חומה. תי"ו תרומה. ואם היה כתוב בו בי"ת פ"א שי"ן ר"ל מעשר שני בי"ת ע"ש שהוא שני. פ"א ע"ש דבעי פדיון. שי"ן שקרוי שני. וכן ג"כ אם היה כתוב עליו יו"ד מ"ם מעשר כמשמעו. וכן ג"כ אם היה כתוב עליו עיר ה"ז מעשר שני שטעון עיר. ואם היה כתוב עליו מעשר עיר סימן הוא שנפדה ונאכל בכל עיר חוץ למחיצה:
היתה מלאה פירות תרומה: מחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת פירות:
יכין
המוצא כלי: שום כלי:
מ' מעשר: ר"ל מעש"נ דליכא לספוקי במע"ר או במעשר עני. דהרי אלו אין בהם שום קדושה ול"ל לכתוב עליו אלא וודאי שלא יכשל אדם במה שבתוכו כתב כן:
שבשעת סכנה: שגזרו לבטל המצות:
היו כותבין ת' תחת תרומה: וה"ה לאינך:
רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם: ר"ל ראשי שמות בנ"א ולדבריהם דרבנן קאמ' דלדידיה אפילו כתוב תרומה בפירוש אפ"ה שרי וכדמסיק:
שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה: ואע"ג דבספיקא דאורייתא לא אמרינן שאני אומר כפ"ק דפסחים הכא שאני דליכא חזקת איסור והא דקאמר אשתקד היינו משום דלתשמיש זמן מועט לא היה כותב עליו תרומה. אלא אמרינן דאשתקד לשנה שלימה זימן אותה לתת לתוכה תרומה. ורבנן ס"ל אי הכי מגרר הוה גריר למלת תרומה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת