משנה מעילה ב ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ב · משנה ח | >>

לחצו כאן להצגת משנה זו במהדורה המבוארת

המנחות מועלים בהן משהוקדשו.

קדשו בכלי, הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.

קרב הקמץ, חייבין עליו משום פגול נותר וטמא.

ואין מועלין בשירים, אבל מועלים בקומץ, עד שיצא לבית הדשן.

נוסח הרמב"ם

המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו להיפסל בטבול יום ובמחוסר כיפורים ובלינה קרב הקומץ חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא ואין מועלין בשירין אבל מועלין בקומץ עד שיצא לבית הדשן.

פירוש הרמב"ם

המנחות מועלין בהם משהוקדשו קדשי כו': כבר בארנו במנחות והוא ענין מפורסם שקומץ המנחה דומה לאימורי הקדשים ושירי ב) מנחה הנאכלת דומה לאימורי הקדשים ושירי המנחה שאינה נאכלת דומה לבשר קדשי קדשים והם של כהנים ולפיכך אין מועלין בו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המנחות מועלין בהן משהוקדשו - בקדושת פה:

ואין מועלין בשיריים - שיש בהן היתר לכהנים:

אבל מועלין בקומץ - עד שישרף כולו ויצא לבית הדשן כדין אימורי חטאת ואשם. ולאחר כן אין מועלין בו, דהא נעשית מצותו:

פירוש תוספות יום טוב

משהוקדשו פירש הר"ב בפה. עיין מ"ש בזה במשנה א':

עד שיצא לבית הדשן. עיין מ"ש במשנה ד']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המנחות וכו':    פ"ק דשבועות דף י"א:

משהוקדשו:    בפה:

קדשו בכלי:    היינו כלי ראשון שהוא הביסא שבו בוללין המנחות. ועיין במ"ש ס"פ המזבח מקדש:

הוכשרו ליפסול בט"י וכו':    ל"ג ביוצא דכלי לא מקדש ליפסל ביוצא עד לאחר קמיצה דהיינו עבודה קמייתא כדמפרש במנחות. וא"ת א"כ מנחת נסכים ומנחת כהנים דלית בהו קמיצה ה"נ דלא מיפסלי ביוצא וכי תימא ה"נ א"כ לא לישתמיט תנא דאשמועינן בשום דוכתא וי"ל דודאי במנחת נסכים וכו' הכלי לבד מקדשן ליפסל ביוצא כמו קמיצה בשאר מנחות וכן אמר הכא דגבי שאר מנחות אין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא עד לאחר שיקרב הקומץ וגבי מנחת כהנים וכו' אמרינן מיד בסמוך קדשו בכלי הוי כשאר מנחות לקמיצה ובמנחות הארכתי תוס' הר"ר פרץ ז"ל והם חסרין מן הדפוס. ועיין בתוס' ס"פ לולב וערבה. והקשו תוס' ז"ל שם בפ"ק דשבועות וא"ת כי לא קדשו בכלי נמי ליפסלו בט"י מידי דהוה אחולין שנעשו על טהרת הקדש דמפסלו בט"י כדמוכח בסוף נדה דתנן היושבת על דם טוהר מערה מים לפסח ודייקינן מערה אין נגעת לא דחולין שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמו. וי"ל דתנא דהכא סבר לאו כקדש דמו שחזרו לומר שם דהרי הוא כמגע טמא מת בקדשים ולא בחולין א"נ הכא מיירי מדאירייתא והה"נ דמקודם לכן מיפסלי מדרבנן ע"כ ועוד תרצו שם ע"ש:

תפארת ישראל

יכין

המנחות מועלים בהן משהוקדשו:    בפה:

חייבין עליו משום פיגול:    אם חישב בשעת קמיצה, או בשעה שנתן הקומץ לכלי שרת, או בשעה שמוליכו למזבח, או בשעה שזרקו להאישים, חישב לאכול או להקטיר ממנו חוץ לזמן הראוי:

ואין מועלין בשירים:    בהנשאר לאחר שנקמץ, מדהותר לכהנים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים