משנה מכשירין א


מכשירין פרק א', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת מכשיריןפרק ראשון ("כל משקה")>>

פרקי מסכת מכשירין: א ב ג ד ה ו

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • משנה ז • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון, או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון, הרי זה בכי יותן.

משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון.

המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה, אינן בכי יותן.

להשיר ממנו משקין, בית שמאי אומרים, היוצאין ואת שבו, בכי יותן.

בית הלל אומרים, היוצאין, בכי יותן.

ואת שבו, אינן בכי יותן, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

המרעיד את האילן ונפל על חבירו, או סוכה ונפלה על חברתה, ותחתיהן זרעים או ירקות המחוברין לקרקע, בית שמאי אומרים, בכי יותן.

בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.

אמר רבי יהושע משום אבא יוסי חלי קופרי איש טבעון, תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה, עד שיתכוין ויתן, שנאמר (ויקרא יא) "וכי יותן מים על זרע".

הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון, בית שמאי אומרים, בכי יותן.

בית הלל אומרים, אינם בכי יותן.

אמרו בית הלל לבית שמאי, והלא הנוער את הקלח, חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה.

אמרו להן בית שמאי, שהקלח אחד, ואגודה קלחים הרבה.

אמרו להם בית הלל, הרי המעלה שק מלא פירות ונתנו על גב הנהר, חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון.

אבל אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה, התחתון בכי יותן.

רבי יוסי אומר, התחתון טהור.

הממחק את הכרישה, והסוחט שערו בכסותו, רבי יוסי אומר, היוצאין בכי יותן, ואת שבו אינן בכי יותן, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן, רבי שמעון אומר, אינן בכי יותן.

[ וחכמים אומרים, בכי יותן ].

והאוכל שומשמין באצבעו, משקין שעל ידו, רבי שמעון אומר, אינן בכי יותן.

וחכמים אומרים, בכי יותן.

הטומן פירותיו במים מפני הגנבים, אינן בכי יותן.

מעשה באנשי ירושלים שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין, וטהרו להן חכמים.

הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו, אינן בכי יותן.

משנה מכשירין א ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) כל משקה שתחילתו ברצון,

אף על פי שאין סופו ברצון,
או שסופו ברצון,
אף על פי שאין תחילתו ברצון - הרי זה בכי יותן.
משקין טמאין - מטמאין לרצון, ושלא לרצון.


(ב) המרעיד את האילן,

להשיר ממנו אוכלין,
או את הטומאה - אינן בכי יותן.
להשיר ממנו משקין -
בית שמאי אומרין: היוצאין, ואת שבו - בכי יותן.
בית הלל אומרין:
היוצאין - בכי יותן,
ואת שבו - אינן בכי יותן,
מפני שהוא מתכוון שיצאו מכולו.


(ג) המרעיד את האילן, ונפל על חברו,

או סוכה, ונפלה על חברתה,
ותחתיהן זרעים וירקות מחוברין לקרקע -
בית שמאי אומרין: בכי יותן.
בית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
אמר רבי יוסי, משום אבא יוסי חולי קופרי איש טבעון:
תמה עצמך, אם יש משקה טמא בתורה עד שיתכוון ויתן,
שנאמר: "וכי יותן מים על זרע" (ויקרא יא לח).


(ד) הנוער אגודה של ירק,

וירדו מצד העליון לתחתון -
בית שמאי אומרין: בכי יותן.
בית הלל אומרין: אינן בכי יותן.
אמרו בית הלל לבית שמאי:
והרי הנוער את הקלח,
חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה.
אמרו להן בית שמאי:
שהקלח אחד, ואגודה קלחים הרבה.
אמרו להן בית הלל:
והרי המעלה שק מלא פירות, ונתנו על גף הנהר,
חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון.
אבל, אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה -
התחתון - בכי יותן.
רבי יוסי אומר: התחתון - טהור.


(ה) הממחק את הכרישה,

והסוחט שיערו בכסותו -
רבי יוסי אומר:
היוצאין - בכי יותן,
ואת שבו - אינן בכי יותן,
מפני שהוא מתכוון שיצאו מכולו.


(ו) הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן -

רבי שמעון אומר: אינן בכי יותן.
וחכמים אומרין: בכי יותן.
האוכל שומשמין באצבעו,
משקין שעל ידו -
רבי שמעון אומר: אינן בכי יותן.
וחכמים אומרין: בכי יותן.


[ז] *הערה 1: הטומן פירותיו במים מפני הגנבים - אינן בכי יותן.

מעשה באנשי ירושלים,
שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין - וטיהרו להן חכמים.
הנותן פירותיו לשיבולת הנהר להביאן עימו - אינן בכי יותן.


הערות

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם