משנה מכשירין ב

מכשירין פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק שני ("זיעת בתים") · >>

פרקי מסכת מכשירין: א ב ג ד ה ו

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

זיעת בתים, בורות, שיחין, ומערות, טהורה.

זיעת האדם, טהורה.

שתה מים טמאים והזיע, זיעתו טהורה.

בא במים שאובים והזיע, זיעתו טמאה.

נסתפג ואחר כך הזיע, זיעתו טהורה.

משנה ב

מרחץ טמאה, זיעתה טמאה.

וטהורה, בכי יותן.

הבריכה שבבית, הבית מזיע מחמתה, אם טמאה, זיעת כל הבית שמחמת הבריכה, טמאה.

משנה ג

שתי בריכות אחת טהורה ואחת טמאה, המזיע קרוב לטמאה, טמא.

קרוב לטהורה, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא, טמא.

ואם רוב מן הטהור, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

גסטריות שישראל ונכרים מטילין לתוכן, אם רוב מן הטמא, טמא.

ואם רוב מן הטהור, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים, אם רוב מן הטמא, טמא.

ואם רוב מן הטהור, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

אימתי, בזמן שקדמו מי שפיכות.

אבל אם קדמו מי גשמים, אפילו כל שהן, למי שפיכות, טמא.

משנה ד

הטורף את גגו והמכבס את כסותו וירדו עליהן גשמים, אם רוב מן הטמא, טמא.

ואם רוב מן הטהור, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

רבי יהודה אומר, אם הוסיפו לנטף.

משנה ה

עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת, אם רוב נכרים, רוחץ מיד.

ואם רוב ישראל, ימתין כדי שיחמו החמין.

מחצה למחצה, ימתין כדי שיחמו החמין.

רבי יהודה אומר, באמבטי קטנה, אם יש בה רשות, רוחץ בה מיד.

משנה ו

מצא בה ירק נמכר, אם רוב נכרים, לוקח מיד.

ואם רוב ישראל, ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב.

מחצה למחצה, ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב.

ואם יש בו רשות, לוקח מיד.

משנה ז

מצא בה תינוק מושלך, אם רוב נכרים, נכרי.

ואם רוב ישראל, ישראל.

מחצה למחצה, ישראל.

רבי יהודה אומר, הולכין אחר רוב המשליכין.

משנה ח

מצא בה מציאה, אם רוב נכרים, אינו צריך להכריז.

ואם רוב ישראל, צריך להכריז.

מחצה למחצה, צריך להכריז.

מצא בה פת, הולכין אחר רוב הנחתומין.

ואם היתה פת עיסה, הולכים אחר רוב אוכלי פת עיסה.

רבי יהודה אומר, אם היתה פת קיבר, הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר.

משנה ט

מצא בה בשר, הולכין אחר רוב הטבחים.

אם היתה מבושל, הולכין אחר רוב אוכלי בשר מבושל.

משנה י

המוצא פירות בדרך, אם רוב מכניסין לבתיהן, פטור.

ולמכור בשוק, חייב.

מחצה למחצה, דמאי.

אוצר שישראל ונכרים מטילין לתוכו, אם רוב נכרים, ודאי.

ואם רוב ישראל, דמאי.

מחצה למחצה, ודאי, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אפילו כולם נכרים וישראל אחד מטיל לתוכו, דמאי.

משנה יא

פירות שניה שרבו על של שלישית, ושל שלישית על של רביעית, [ ושל רביעית על של חמישית ], ושל חמישית על של ששית, ושל ששית על של שביעית, ושל שביעית על של מוצאי שביעית, הולכין אחר הרוב.

מחצה למחצה, להחמיר.

משנה מנוקדת

משנה מכשירין ב ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) זיעת בתים, בורות, שיחין, ומערות - טהורה.

זיעת האדם - טהורה.

שתה מים טמאין, והזיע - זיעתו טהורה.

בא במים שאובין, והזיע - זיעתו טמאה.

נסתפג, ואחר כך הזיע - זיעתו טהורה.

(ב) מרחץ טמאה -

זיעתה - טמאה,

וטהורה - בכי יותן.

הבריכה שבבית, והבית מזיע מחמתה -

אם טמאה - זיעת כל הבית שמחמת הבריכה טמאה.

(ג) שתי בריכות, אחת טמאה ואחת טהורה -

המזיע קרוב לטמאה - טמא,

קרוב לטהורה - טהור,

מחצה למחצה - טמא.

ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור -

אם רוב מן הטמא - טמא,

אם רוב מן הטהור - טהור,

מחצה למחצה - טמא.

גצריות שישראל וגוים מטילין לתוכן -

אם רוב מן הטמא - טמא,

ואם רוב מן הטהור - טהור,

מחצה למחצה - טמא.

מי שפיכות שירדו עליהן גשמים -

אם רוב מן הטמא - טמא,

ואם רוב מן הטהור - טהור,

מחצה למחצה - טמא.

אימתי? - בזמן שקדמו מי שפיכות,

אבל אם קדמו מי גשמים -

אפילו כל שהן למי שפיכות - טמא.

(ד) הטורף את גגו,

והמכבס את כסותו,

וירדו עליהן גשמים -

אם רוב מן הטמא - טמא,

אם רוב מן הטהור - טהור,

מחצה למחצה - טמא.

רבי יהודה אומר: אם הוסיפו לנטף.

(ה) עיר שישראל וגוים דרין בתוכה,

והיה בה מרחץ מרחצת בשבת -

אם רוב גוים - רוחץ מיד,

אם רוב ישראל - ימתין כדי שיחמו חמין,

מחצה למחצה - ימתין כדי שיחמו חמין.

רבי יהודה אומר:

באמבטי קטנה, אם יש בה רשות - רוחץ מיד.

(ו) מצא בה ירק נמכר -

אם רוב גוים - לוקח מיד,

ואם רוב ישראל - ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב,

מחצה למחצה - ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב.

אם יש בה רשות - לוקח מיד.

(ז) מצא בה תינוק מושלך -

אם רוב גוים - גוי,

אם רוב ישראל - ישראל,

מחצה למחצה - ישראל.

רבי יהודה אומר: הולכין אחר רוב המשליכין.

(ח) מצא בה מציאה -

אם רוב גוים - אינו צריך להכריז,

ואם רוב ישראל - צריך להכריז,

מחצה למחצה - צריך להכריז.

מצא בה פת - הולכין אחר רוב הנחתומין.

אם היתה פת עיסה - הולכין אחר רוב אוכלי פת עיסה.

רבי יהודה אומר:

אם היתה פת קיבר - הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר.

(ט) מצא בה בשר - הולכין אחר רוב הטבחים.

אם היה מבושל - הולכין אחר רוב אוכלי בשר מבושל.

(י) המוצא פירות בדרך -

אם רוב מכניסין לבתיהן - פטור,

למכור בשוק - חייב,

מחצה למחצה - דמאי.

אוצר שישראל וגוים מטילין לתוכו -

אם רוב מן הגוים - ודאי,

ואם רוב מן ישראל - דמאי,

מחצה למחצה - ודאי,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

אפילו כולם גוים, וישראל אחד מטיל לתוכו - דמאי.

(יא) פירות שניה שרבו על של שלישית,

ושל שלישית על של רביעית,

ושל חמישית על של שישית,

ושל שישית על של שביעית,

ושל שביעית על של מוצאי שביעית - הולכין אחר הרוב,

מחצה למחצה - להחמיר.

פירושים

משנה מכשירין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב