משנה מכשירין א דפוסים

| משנה מכשירין א דפוסים | >>

כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון, או שסופו לרצון אף על פי שאין תחלתו לרצון, הרי זה בכי יותן.

משקין טמאים מטמאין לרצון ושלא לרצון.

המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה, אינן בכי יותן.

להשיר ממנו משקין, בית שמאי אומרים, היוצאין ואת שבו, בכי יותן.

בית הלל אומרים, היוצאין, בכי יותן.

ואת שבו, אינן בכי יותן, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

המרעיד את האילן ונפל על חבירו, או סוכה ונפלה על חברתה, ותחתיהן זרעים או ירקות המחוברין לקרקע, בית שמאי אומרים, בכי יותן.

בית הלל אומרים, אינן בכי יותן.

אמר רבי יהושע משום אבא יוסי חלי קופרי איש טבעון, תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה, עד שיתכוין ויתן, שנאמר (ויקרא יא) "וכי יותן מים על זרע".

הנוער אגודה של ירק וירדו מצד העליון לתחתון, בית שמאי אומרים, בכי יותן.

בית הלל אומרים, אינם בכי יותן.

אמרו בית הלל לבית שמאי, והלא הנוער את הקלח, חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה.

אמרו להן בית שמאי, שהקלח אחד, ואגודה קלחים הרבה.

אמרו להם בית הלל, הרי המעלה שק מלא פירות ונתנו על גב הנהר, חוששין אנו שמא ירדו מצד העליון לתחתון.

אבל אם העלה שנים ונתנן זה על גב זה, התחתון בכי יותן.

רבי יוסי אומר, התחתון טהור.

הממחק את הכרישה, והסוחט שערו בכסותו, רבי יוסי אומר, היוצאין בכי יותן, ואת שבו אינן בכי יותן, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן, רבי שמעון אומר, אינן בכי יותן.

[ וחכמים אומרים, בכי יותן ].

והאוכל שומשמין באצבעו, משקין שעל ידו, רבי שמעון אומר, אינן בכי יותן.

וחכמים אומרים, בכי יותן.

הטומן פירותיו במים מפני הגנבים, אינן בכי יותן.

מעשה באנשי ירושלים שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין, וטהרו להן חכמים.

הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו, אינן בכי יותן.

| משנה מכשירין א דפוסים | >>