משנה מכשירין א ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק א · משנה ב | >>

[עריכה]

המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה, אינן בכי יותן.

להשיר ממנו משקין, בית שמאי אומרים, היוצאין ואת שבו, בכי יותן.

בית הלל אומרים, היוצאין, בכי יותן.

ואת שבו, אינן בכי יותן^ד, מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

המרעיד את האילן,

להשיר ממנו אוכלין,

או את הטומאה - אינן בכי יותן.

להשיר ממנו משקין -

בית שמאי אומרין: היוצאין, ואת שבו - בכי יותן.

בית הלל אומרין:

היוצאין - בכי יותן,

ואת שבו - אינן בכי יותן,

מפני שהוא מתכוון שיצאו מכולו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אמרו בית שמאי, שכיון שכוונתו שיפול מה שיש בה מן המשקין, כל מה שיפול ממנו בעניין זה הוא מכשיר את האוכלין, וכן המשקה הנשאר באילן מכשיר גם כן.

ובית הלל אומרים, כי הנשאר באילן אינו מכשיר את הזרעים כשיגע בהן בעת הרעדת האילן, לפי שבעת שהרעיד האילן היתה כוונתו שלא ישאר בו דבר מן המשקים, הילכך מה שנשאר שם אינו לרצונו, וזהו עניין אמרו מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

המרעיד. לשון נענוע:

להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה. כגון שהביא עורב שם שרץ או נבילה או כזית מן המת ונשאר בין ענפי האילן:

אינן בכי יותן. אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו לא הוכשרו:

היוצאין ואת שבו. משקין היוצאין מחמת הרעדה ומשקין הנשארין ונפלו אחרי כן על הפירות הוכשרו דאחשובי אחשבינהו וכתלושין דמו:

מפני שהוא מתכוון שיצא מכולן. נתכוין להוציא כל המים מן האילן והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

המרעיד את האילן - מנענעו:

או את הטומאה - כגון שהביא שם עורב שרץ או כזית מן המת או נבלה ונשאר בין ענפי האילן:

אינן בכי יותן - אם מחמת רעדה זו נפלו מי גשמים שבאילן על פירות שתחתיו, לא הוכשרו:

היוצאים ואת שבו - משקים היוצאים מחמת הרעדה, ומשקים הנשארים באילן ונפלו אח"כ על הפירות, הוכשרו, דאחשובי אחשבינהו וכתלושים דמו ^ג:

מפני שהוא מתכוין שיצאו מכולו - נתכוין להוציא כל המים מן האילן, והנשארים לאו דעתיה עלייהו ולא מכשרי:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואת שבו בכי יותן. כתב הר"ב דאחשובי אחשבינהו וכתלושים וכתלושים דמו. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ד. ובפירוש הר"ב שם משנה ז':

ואת שבו אינן בכי יותן. ואע"פ שנשרו ממקום למקום. הרמב"ם פי"ג מהלכות טומאת אוכלין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ג) (על הברטנורא) עמ"ש בפרק ד' משנה ג' ובהר"ב שם משנה ז':

(ד) (על המשנה) אינן כו' ואע"פ שנשרו ממקום למקום. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

המרעיד:    מנענעו:

את האילן להשיר ממנו אוכלין או את הטומאה:    שמונח בין ענפיו:

אינן בכי יותן:    אם ע"י נענוע נפלו מי גשמים שבעלין ע"ג פירות:

בש"א היוצאין:    המים שנשרו מהאילן:

ואת שבו:    מים שנשארו באילן אחר נענוע. ונפלו אח"כ אפירות:

בכי יותן:    מכשירין. מדאחשבינהו להיותן תלושין:

בה"א היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן:    אף שנתנענעו ממקום למקום:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

• כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
• דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
• מהדורת ויקיטקסט המבוארת