משנה מגילה ג ב



זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ג · משנה ב | >>

אין מוכרין בית הכנסת, אלא על תנאי שאם ירצו ז יחזירוהו, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים, למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים.

רבי יהודה אומר, מוכרין אותו לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה.

אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וְלַבֻּרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶׁיִרְצֶה יַעֲשֶׂה.

אין מוכרין בית הכנסת,

אלא על תנאי - אימתי שירצו יחזירוהו,
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין:
מוכרין אותו - ממכר עולם,
חוץ מארבעה דברים -
למרחץ, ולבורסקי,
ולבית הטבילה, ולבית המים.
רבי יהודה אומר:
מוכרין אותו - לשם חצר,
והלוקח מה שירצה - יעשה.

זהו כשלא מכרו אותו אנשי הכפר כולם בהסכמה, אבל אם מכרוהו זקני המקום כולם במעמד אנשי המקום כולם יכולים למכור, ואפילו לעשות ממנו דירה לשתות בו יין תמיד.

ואין הלכה כרבי מאיר, ולא כרבי יהודה:


אלא על תנאי - ואפילו משל רבים לרבים אסור למכור מכירה חלוטה, דדרך בזיון הוא, כלומר אינו בעינינו כלום. ואין הלכה כר"מ:

ממכר עולם - ואפילו ליחיד ואפילו לכל תשמישין חוץ מד' דברים דלאותם ד' דברים לא ימכור:

בית המים - לכביסה. א"נ למי רגלים:

רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר וכו' - ואין הלכה כר"י:

שאם ירצו יחזירוהו. ובגמרא דייקינן לוקח היכי דייר בה שהרי אם רצו להחזיר. נמצא לוקח משתמש בו בינתיים בשכר מעותיו והוי רבית. [כדתנן במשנה ג' פ"ה דבבא מציעא] ומשנינן ר"מ ס"ל צד אחד ברבית מותר. אי נמי דמיירי שמתנין להחזיר שכירת ב"ה וס"ל רבית על מנת להחזיר מותר:

מוכרין. אותה לשם חצר. עיין לקמן:

(ז) (על המשנה) שאם ירצו. ובגמרא דייקינן לוקח היכי דייר בה שהרי אם רצה להחזיר נמצא משתמש בו בנתים בשכר מעותיו והוי רבית. ומשנינן ר"מ ס"ל צד אחד ברבית מותר. א"נ דמיירי שמתנין להחזיר שכירות בהכ"נ וס"ל רבית ע"מ להחזיר מותר:

אין מוכרין בית הכנסת וכו':    ירושלמי דנדרים פ' ר' אליעזר ותוס' פ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ס"ג) והא דבית הכנסת נמכר היינו דוקא של כפרים וכדפי' ר"ע ז"ל במתני' דלעיל:

אלא על תנאי:    שאימתי שירצו יחזירוהו דברי ר"מ ה"ר אפרים ז"ל פירשה בבית הכנסת של יחיד והוצרך לפרש כן משום דקשיא ליה דר"מ אדר"מ כיון דא"ר מאיר אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו וכל שכן להוציאה לחולין א"כ למה צריך תנאי והא בקדושתה קיימא וכבר נשמר מזה רש"י ז"ל שפירש ואפילו מרבים לרבים והיינו טעמא כדי שלא יראו המוכרין כמזלזלין בקדושתה וכאילו אינם חפצים בה מאחרי שמחליטין אותה. ולי נראה מתני' מילי מילי קתני אם מכרו לעלות בדמים מותר לחלל קדושתו ואפי' לר"מ כדקתני רישא לוקחין בדמיו תיבה ואם מכרו להעמידו בקדושתו עושין בדמיו כל צרכן ובזה אסר ר"מ למכור משל רבים ליחיד אבל משל רבים לרבים מותר ועושין בדמים כל צרכן ובתר הכי קתני אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי כשמוכרין אותו לעלות בדמיו ולחלל קדושתו בקדושת דמים והיינו דקא הוינן בגמ' היכי דייר בה הא הויא לה רבית אלמא כשמוכרין לבית דירה עסקינן והא לאו דוקא אלא או לפירושא דידן או לפי' ה"ר אפרים ז"ל אבל לפי' ה"ר שלמה ז"ל הל"ל היכי מצלו בה הרז"ה ז"ל וכתירוץ הרז"ה ז"ל בקרוב לו נראה שתירץ ג"כ הר"ן ז"ל וז"ל ולי נראה דמתני' מילי מילי קתני דכשמוכרין אותו ממכר עולם צריך שלא יורידוהו מקדושתו לר"מ ואם מורידין אותו אין מוכרין אותו אלא על תנאי ע"כ:

וחכמים אומרים וכו':    ביד הלכות תפלה פ' י"א סי' י"ז ובטור א"ח סי' קנ"ג:

והלוקח מה שירצה יעשה:    בגמ' דייקינן ממתני' דמותר לאדם להשתין בתוך ד' אמות של תפלה דע"כ ל"פ רבנן עליה דר' יהודה אלא בבית הכנסת דקביע קדושתיה אבל ד' אמות דלא קביע קדושתייהו לא:

יכין

שאם ירצו יחזירוהו:    ואפילו משל רבים לשל רבים צריך תנאי, דמכירה בלי תנאי דרך בזיון הוא. אבל אי"ל עכ"פ כשיחזירה הלוקח, הרי דר בה הלוקח בריבית. י"ל שיהיה התנאי שכשיחזירה ישיב ג"כ דמי השכירות בשביל שדר שם:

ולבית המים:    למי רגלים ובית הכסא. והכי קיי"ל. מיהו בנמכר בז' טוביה ובצבור, גם זה שרי [קנ"ג ס"ט]:

בועז

פירושים נוספים