משנה מגילה ג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין ח בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר, (ויקרא כו) והשמותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין.

עלו בו עשבים, לא יתלוש, מפני עוגמת נפש.

משנה מנוקדת

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶאֲמַר (ויקרא כו לא): "וַהַשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם", קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמְמִין.
עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלוֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ.

נוסח הרמב"ם

ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין בתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשימותי את מקדשיכם (ויקרא כו לא) בקדושתן הן עומדין אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש.


פירוש הרמב"ם

ועוד א"ר יהודה בהכ"נ שחרב אין מספידין בתוכו כו': עגמת נפש רוצה לומר שיכאב הלב כשיש בו עשבים וישתדלו בבנינו אם יוכלו או תכנע נפשם וישובו אל ה' אם אין בהם יכולת לבנותו ולפיכך מותר לתלוש העשבים ולהריחם במקומם. אבל לא יתלוש ויאכיל או יאבדם לגמרי ודברי ר' יהודה אלו כולם אמת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואין מפשילין - גודלים ופותלים. וה"ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ"נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:

קפנדריא - לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:

מפני עגמת נפש - שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש:

פירוש תוספות יום טוב

ועוד אמר ר"י כו'. קשה מאי ועוד דהא לעיל מיקל טפי מחכמים. והכא הוא מחמיר וא"כ מאי ועוד [כדלעיל במסכת עירובין פ"ב משנה ה']. יש לומר דקאי אהא דאר"י ברישא מוכרין אותה לשם חצר ודוקא לשם חצר קאמר אבל סתם אינה יורדת מקדושתה והיינו ועוד אר"י. תוספת:

אין מספידין בתוכו. בברייתא הספד של יחיד אבל מספידין הספד של רבים. ופירש"י ת"ח שמת שצריכין להתאסף ולהספידו ובית הכנסת ראוי לכך. לפי שהוא בית גדול:

קדושתן אף כשהן שוממין. נראה לי דדייק מדלא כתיב ואת מקדשיכם אשומם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) אין מספידין. הספד של יחיד. אבל מספידין הספד של רבים. גמרא ופירש"י ת"ח שמת צריכין להתאסף ולהספידו וביהכנ"ס ראוי לכך לפי שהוא בית גדול:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואין עושין אותו קפנדריא:    בהלכות תפלה פי"א סי' ח' י"א:

עלו בו עשבים לא יתלוש וכו':    לשון הפוסקים תולשים ומניחין אותם במקומם מפני עגמת נפש וכדאיתא בברייתא בגמ' וכדפי' ר"ע ז"ל. ולשון הרמב"ם שם פי"א דהלכות תפלה עלו בהן עשבים תולשין אותן ומניחין אותן במקומן כדי שיראו אותן העם ותעור רוחם ויבנום ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב:    אע"ג שחרב:

אין מספידין בתוכו:    וכשההספד לא' מגדולי העיר או קרוביו, אפילו בישובו מותר [קנ"א ס"ד]:

ואין מפשילין:    מותחין וגודלין:

בתוכו חבלים:    וה"ה שאר תשמיש חול אסור שם, רק אורחא דמלתא נקט מדצריך להפשלת חבלים רחבת ידים, מפשילין בביה"כ:

ואין פורשין לתוכו מצודות:    דמדאין העופות שם מושבתין, יקננו שם:

ואין עושין אותו קפנדריא:    [דורכגאנג] בלשון יון:

עלו בו עשבים לא יתלוש:    לאכלן ולהאכילן לבהמה:

מפני עגמת נפש:    נ"ל דמהש"ס נראה דחדא קאמר, וה"ק, לא יתלוש מפני עגמת נפש, דאז תולש ומסירן ממקומן, דעי"ז לא יהיה עגמת נפש כל כך, אלא תולש ומניחן במקומן, דאז יהיה ניכר טפי העגמת נפש בהנחה. דאילו כשלא יתלשם, יחשבו שמניח העשבים עד שהבהמה תצטרך להן, אבל כשתולשין ומניחן במקומן, יזכרו עי"ז כי המקום קדוש והעשבים אסורים ויתעוררו לבנותה. מיהו בבנאוה במקום אחר א"צ לתלוש רק עושין גדר סביב המקום, כדי שישאר בנקיות [קל"א רט"ז סק"ג]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי כח א