משנה כתובות ד ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, כתובות • הפרק הבא >>

פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

עריכה

(א)

נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה,

בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ שֶׁל אָבִיהָ,

וְהַצַּעַר בִּתְפוּסָה.

עָמְדָה בְּדִין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב,

הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב;

מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.

לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בְּדִין עַד שֶׁמֵּת הָאָב,

הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

עָמְדָה בְּדִין עַד שֶׁלֹּא בָּגְרָה,

הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב;

מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.

לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בְּדִין עַד שֶׁבָּגְרָה,

הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב,

הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ,

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבְתָה,

מֵת הָאָב, הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין:

(ב)

הַמְּאָרֵס אֶת בִּתּוֹ, וְגֵרְשָׁהּ,

אֵרְסָהּ וְנִתְאַרְמְלָה,

כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלּוֹ.

הִשִּׂיאָהּ וְגֵרְשָׁהּ, הִשִּׂיאָהּ וְנִתְאַרְמְלָה,

כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָב.

אָמְרוּ לוֹ:

מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ, אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ:

(ג)

הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִּתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנְּתָה,

הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק;

אֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָהּ הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,

הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה;

אֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,

הֲרֵי הִיא כְּבַת יִשְׁרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֵשׁ לָהּ אָב וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב,

יֵשׁ לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב וְאֵין לָהּ אָב,

הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה;

לֹא נֶאֱמַר פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ, אֶלָּא לְמִצְוָה:

(ד)

הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִדּוּשֶׁיהָ בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה;

וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ;

וּמְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ;

וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.

נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל,

שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,

וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָה, וּבִקְבוּרָתָהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,

לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת:

(ה)

לְעוֹלָם הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין.

מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל,

הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל.

הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל,

אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל,

הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב.

מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל,

הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל:

(ו)

הָאָב אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.

זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה:

הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ;

מָה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת הָאָב,

אַף הַבָּנוֹת אֵינָן נִזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן:

(ז)

לֹא כֶָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה,

בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה מָנֶה,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

כָּתַב לָהּ שָׂדֶה שְׁוֵה מָנֶה תַּחַת מָאתַיִם זוּז,

וְלֹא כָּתַב לָהּ: כָּל נְכָסִים דְּאִית לִי אַחֲרָאִין לִכְתֻבְּתִיךְ,

חַיָּב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין:

(ח)

לֹא כָּתַב לָהּ: אִם תִּשְׁתְּבַאִי אֶפְרְקִנִּיךְ וְאוֹתְבִנִּיךְ לִי לְאִנְתּוּ,

וּבְכֹהֶנֶת: אֲהַדְרִנִּיךְ לִמְדִינְתִּיךְ,

חַיָּב,

שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין:

(ט)

נִשְׁבֵּית, חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ;

וְאִם אָמַר: הֲרֵי גִּטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תִּפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ,

אֵינוֹ רַשַּׁאי.

לָקְתָה, חַיָּב לְרַפְּאוֹתָהּ;

אָמַר: הֲרֵי גִּטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ, תְּרַפֵּא אֶת עַצְמָהּ,

רַשַּׁאי:

(י)

לֹא כָּתַב לָהּ: בְּנִין דִּכְרִין דְּיִהְווֹן לִיכִי מִנַּאי,

אִינּוּן יִרְתוּן כְּסַף כְּתֻבְּתִיךְ יָתֵר עַל חוּלְקֵיהוֹן דְּעִם אֲחֵיהוֹן,

חַיָּב,

שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין:

(יא)

בְּנָן נֻקְבָּן דְּיִהְוְיָן לִיכִי מִנַּאי,

יִהְוְיָן יָתְבָן בְּבֵיתִי וּמִתַּזְנָן מִנְּכָסַי עַד דְּיִתְנַסְבָן לְגֻבְרִין,

חַיָּב,

שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין:

(יב)

אַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתְּזָנָא מִנְּכָסַי כָּל יְמֵי מֵיגַד אַלְמְנוּתִיךְ בְּבֵיתִי,

חַיָּב,

שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם כּוֹתְבִין;

אַנְשֵׁי גָּלִיל הָיוּ כּוֹתְבִין כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם.

אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיוּ כּוֹתְבִין:

עַד שֶׁיִּרְצוּ הַיּוֹרְשִׁים לִתֵּן לִיךְ כְּתֻבְּתִיךְ;

לְפִיכָךְ אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין,

נוֹתְנִין לָהּ כְּתֻבָּתָהּ וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, כתובות • הפרק הבא >>

משנה כתובות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב