משנה כריתות א ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק א · משנה ה | >>
אלו שאינן מביאות:
המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים.
המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשיםכג.
המפלת יום ארבעים, ויוצא דופן.
רבי שמעון מחייב ביוצא דופן.
אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאוֹת:
- הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא מַיִם,
- מָלֵא דָּם,
- מָלֵא גְּנִינִים;
- הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים,
- שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים;
- הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים,
- וְיוֹצֵא דֹּפֶן.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּב בְּיוֹצֵא דֹּפֶן:
ואלו שאינן מביאות -
- המפלת שפיר - מלא מים, מלא דם, מלא גנינים,
- המפלת כמין דגים, וחגבים, שקצים, ורמשים,
- המפלת יום ארבעים, ויוצא דופן.
- רבי שמעון מחייב ביוצא דופן.
כל ולד שהאשה מפלת תוך הארבעים יום משנבעלה אינו ולד לפי שלא נגמרה בו צורת האדם. ובשלישי מנדה אמרו "המפלת יום ארבעים אינה [חוששת לולד",ולפיכך אמר המפלת יום ארבעים פטורה, ואף על פי שהוא אחרון מן הארבעים דינו כדין שלפניו.
וחכמים אומרים, "וילדה"(ויקרא יב, ב), עד שתלד ממקום הולד.
ורבי שמעון מביא ראיה ממה שנאמר "ואם נקבה תלד"(ויקרא יב, ה), אמר "ואם" לרבות לידה אחרת, ומאי היא יוצא דופן.
והלכה כחכמים.
וגנינים - הם עלוקות והתולעים וכיוצא בהם:
גנינים - גוונים. ואני שמעתי כמין תולעים:
המפלת יום ארבעים - דעד שיעברו ארבעים יום להריונה הוי מיא בעלמא:
ר' שמעון מחייב ביוצא דופן - דכתיב (שם יב) ואם נקבה תלד, והוה ליה למכתב ואם נקבה היא, אלא ריבה לה לידה אחרת, ומאי היא, יוצא דופן. ותנא קמא סבר, אמר קרא (שם) אשה כי תזריע וילדה, עד שתלד ממקום שמזרעת:
המפלת שפיר מלא מים. שנויה בפ"ג דנדה מ"ג וע"ש בסיפא:
המפלת כמין דגים כו'. דהא דתנן במ"ג פ"ג דנדה אם יש עמהם דם טמאה לאו משום לידה אלא משום נדה. וכמו שכתבתי שם בריש הפרק. ומש"ה העתיקם הרמב"ם בפ"ה מהא"ב. ולא בפרק עשירי ששם כל ספיקי לידה:
המפלת יום ארבעים כו'. שנויה בפ"ג דנדה בסופו. וע"ש:
ויוצא דופן כו'. שנויה ברפ"ה דנדה. וע"ש:
(כג) (על המשנה) דגים כו'. דהא במ"ג פ"ג דנדה אם יש עמהן דם טמאה. לאו משום לידה אלא משום נדה:
ר"ש מחייב ביוצא דופן: והכי נמי חשיב ליה לידה בפ' יש בכור במתניתין דהתם סימן ב' וגם בנדה ר"פ יוצא דופן וכן בכמה דוכתי וכן בת"כ ראש פרשת כי תזריע:
יכין
המפלת שפיר: כעין שפופרת:
מלא דם מלא גנינים: ר"ל מלא צבעים וגוונים. וי"א דר"ל מלא תולעים:
המפלת כמין דגים וחגבים שקצים ורמשים: בהנך אף ר"מ דפליג במ"ג מודה, מדבהנך לא כתיב לשון יצירה. ואע"ג דתנן [נדה פ"ג מ"ג] דאם יש עמהן דם, טמאה. היינו דטמאה נדה, אבל לא משום לידה:
המפלת יום ארבעים: דעד שעברו מ' יום מהריונה, אינן רק מים בעלמא, ולא מקרי ולד:
ויוצא דופן: דכתיב אשה כי תזריע וילדה, ר"ל שתלד ממקום שמזרעת:
רבי שמעון מחייב ביוצא דופן: דכתיב ואם נקבה תלד, והול"ל ואם נקבה היא, דכבר כתיב לידה בתחלת הפרשה, אלא לרבות יוצא דופן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת