עיקר תוי"ט על כריתות א
משנה כריתות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) ל"ו כו'. מנינא למה לי. שאם עשאן כולם בהעלם א' חייב ע"כ אחת וא'. ומפיק ליה מקרא כו'. ול"ד שיתחייב ל"ו חטאות דהא פסח ומילה אין בהם חטאת:
(ב) (על הברטנורא) אבל אי איכא התראה יש מהן בחנק ויש מהן בסקילה ויש מהן במלקות. ובשוגג בחטאת. רש"י:
(ג) (על המשנה) על האם כו'. טעם סידורן דקחשיב להו החמור חמור ברישא [עי' פ"ז דסנהדרין מ"ד ורפ"ג דמכות] רש"י:
(ד) (על המשנה) ועל כו'. כולהון מייתי להו קראי בגמ':
(ה) (על המשנה) והאשה כו'. מסיק בגמ' דבגברי קחשיב למניינא לחייבו על כולם בהעלם א' ודל מנהון האשה כו' ותנא ל"ג חטאות בלבד ותנא האשה כו' ופסח ומילה לסיומינהו כריתות. דאי אמרת בנשי קחשיב דל מנהון הבא על הזכר ועל הבהמה:
(ו) (על הברטנורא) וכ"פ לק' גבי מחלל שבת בא' מאבות מלאכות. דתנא לא מהדר אלא אמצות שחייבין " עליהן כרת ושם שבת קתני ושם ע"ז קתני ולעולה בכל חדא וחדא איכא טובה. גמ':
(ז) (על הברטנורא) והעושן בהעלם א' לא מחייב שתים. רש"י אבל לענין מיתה חילקן הכתוב:
(ח) (על הברטנורא) ודברי תימה הן דבהדיא שנינו במ"ג פ"ב דזבחים חוץ למקומו פסול ואין בו כרת:
(ט) (על הברטנורא) ואע"פ שעל הסיכה עצמה שיסוך בו פטור כדלקמן:
(י) (על הברטנורא) ל"ד דגבי קטרת לא כתיב כמוהו כמו גבי שמן כו' אלא ר"ל עד שיהא ראוי להקטיר איזה שיעור וא"צ שיעשה כולן:
(יא) (על הברטנורא) שכן הוא בפי' בכתוב. אבל המריח בקטרת של בה"מ לא אזהרה ולא כרת כו' ולא דמי לסך בשמן המשחה. דהתם אית ביה מעשה. ומש"ה אית ביה אזהרה. רש"י:
(יב) (על ה) דכתיב אשר יתן ממנו על זר ממנו מאותו של משה. עתוי"ט:
(יג) (על הברטנורא) כל מ"ש הר"ב מייתי להו קראי בגמ':
(יד) (על הברטנורא) ואין מלכי ישראל מושחין. [משבא דוד אבל שאול נמשח רש"י] והא דאלישע משח ליהוא. מתרצים בגמ' באפרסמא דכיא ולא בשמן המשחה:
(טו) (על הברטנורא) בגמ' מי הוה שמן המשחה והא יאשיה גנזו ומשני באפרסמא דכיא:
(טז) (על הברטנורא) והבא על הזכר ועל הבהמה כסבור לבא על אשתו שלא כדרכה ובא על הזכר וכו' ואח"כ נודע לו דזכר הוא או בהמה היא וכן בכולהו. נדה כסבור טהורה היא. מגדף כסבור מברך שם בן ב' אותיות [דאינו חייב עליו] וברך שם בן ד'. מולך כסבור להעביר אדם אחר והעביר בנו. אוב נתכוין לכשוף אחר. דם כסבור דם דגים. מעלה בחוץ כסבור במות אלו של צבור מותרות ומוקי ליה לקרא בבמת יחיד. שמן וקטרת בנתכוין לסממנים אחרים:
(יז) (על הברטנורא) כגון תינוק שנשבה ולא שמע מעולם שיש שבת. דאלו שמע ועכשיו שכחו. חייב כמ"ש הר"ב ברפ"ז דשבת:
(יח) (על המשנה) אף כו'. אדר"מ מהדרי דא' חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו וקאמרי דאף המגדף נמי ולא ידענא מאי קשיא לי' לרש"י אדמפ' בגמ' דרבנן מהדרי אידעוני דלא תנן לה לפי שאין בו מעשה [וקאמרי] מגדף נמי לית ביה מעשה. וכ' תימה לי ולר"י דאמר לעיל הואיל ושניהם בלאו א'. [כלומר ולא משום דאין בו מעשה] מאי אף. ע"כ. דהא מתניתין [דלעיל] ר"ע היא דלא בעי מעשה ומה"ט לא אמר ר"י הכי. ועתוי"ט:
(יט) (על המשנה) יש כו'. התחיל לפ' קרבן חטאת שלא ע"י חטא:
(כ) (על המשנה) המפלת כו'. מתני' מתפרשת יפה בדברי הר"ב בפ"ג דנדה מ"ד. ששם היא שנויה לענין טומאת לידה. וכ יל הטמאה לידה הרי זו מביאה קרבן וחטאתה נאכלת:
(כא) (על הברטנורא) לא דק דתנאי נינהו לשני הפירושים הללו במסכת נדה דף כ"ה. עתוי"ט:
(כב) (על הברטנורא) דהכי שמעינן ליה לרבי יוסי במ"ה פ"ה וכן הלכה וכן נמי באשם תלוי שם במ"ד לפי שבא במקום חטאת:
(כג) (על המשנה) דגים כו'. דהא במ"ג פ"ג דנדה אם יש עמהן דם טמאה. לאו משום לידה אלא משום נדה:
(כד) (על הברטנורא) דחייב בקרבן שני כמ"ש בפי' הר"ב במתני דלקמן:
(כה) (על הברטנורא) לפי שהוא דם לידה לא דם טוהר. הר"מ:
(כו) (על הברטנורא) משמע על לידה אחת מביאה דהיינו עכא"וא. רש"י. ודאינה מביאה על כל לידה ולידה דתוך מלאת עיין בפי' הר"ב פ"ב מ"ד:
(כז) (על המשנה) בדינרין. דינרין של כסף. דינרי. של זהב. ערוך: