משנה כריתות א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שלשים ושש כריתות בתורה -

הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה,

הבא על הזכור, ועל הבהמה, ואשה המביאה את הבהמה,

והבא על אשה ובתה, ועל אשת איש,

הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו,

ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנידה,

והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב,

והמחלל את השבת, וטמא שאכל את הקודש, והבא אל המקדש טמא,

והאוכל חלב, ודם, ונותר, ופגול,

השוחט ומעלה בחוץ, האוכל חמץ בפסח, האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים,

המפטם את השמן, והמפטם את הקטורת, והסך בשמן המשחה.

הפסח, והמילה - במצות עשה.

(ב) על אלו -

חייבין על זדונן - כרת,

ועל שגגתן - חטאת,

ועל לא הודע שלהן - אשם תלוי,

חוץ מן המטמא מקדש וקדשיו - שהוא בעולה ויורד,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אף המגדף,

שנאמר: "תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה" (במדבר טו כט) - יצא מגדף שאין בו מעשה.

(ג) יש מביאות קרבן ונאכל, מביאות ואינו נאכל, ויש שאינן מביאות.

אלו מביאות קרבן ונאכל -

המפלת כמין בהמה, חיה, ועוף - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: עד שיהא בו מצורת האדם.

המפלת סנדל, או שליה, ושפיר מרוקם,

והיוצא מחותך, וכן שפחה שהפילה - מביאה קרבן ונאכל.

(ד) אלו מביאות ואינו נאכל -

המפלת - ואין ידוע מה הפילה,

וכן שתי נשים שהפילו - אחת ממין פטור, ואחת ממין חובה.

אמר רבי יוסי: אימתי?

בזמן שהלכו זו למזרח, וזו למערב,

אבל, אם היו שתיהן עומדות כאחת - מביאות קרבן ונאכל.

(ה) ואלו שאינן מביאות -

המפלת שפיר - מלא מים, מלא דם, מלא גנינים,

המפלת כמין דגים, וחגבים, שקצים, ורמשים,

המפלת יום ארבעים, ויוצא דופן.

רבי שמעון מחייב ביוצא דופן.

(ו) המפלת אור שמונים ואחד -

בית שמאי: פוטרין מן הקרבן,

ובית הלל: מחייבין.

אמרו בית הלל לבית שמאי: מה שנה אור שמונים ואחד, מיום שמונים ואחד?

אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן?

אמרו להם בית שמאי: לא,

אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד - שכן יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן,

תאמרו במפלת אור שמונים ואחד - שלא יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן?

אמרו להן בית הלל: והרי המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח,

שלא יצאת לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן - וחייבת בקרבן.

אמרו להן בית שמאי: לא,

אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת, שאף על פי שאינו ראוי לקרבן יחיד - ראוי לקרבן ציבור,

תאמרו במפלת אור שמונים ואחד, שאין הלילה ראוי - לא לקרבן יחיד, ולא לקרבן ציבור.

הדמים אינן מוכיחין -

שהמפלת בתוך מלאת - דמיה טמאין, ופטורה מן הקרבן.

(ז) האשה שיש עליה ספק חמש לידות, ספק חמש זיבות -

מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - ואין השאר עליה חובה.

חמש לידות ודאיות, חמש זיבות ודאיות -

מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - והשאר עליה חובה.

מעשה שעמדו קנים בירושלים - בדינר זהב,

אמר רבן שמעון בן גמליאל: המעון הזה,

לא אלין הלילה - עד שיהו בדינרין.

נכנס לבית דין ולמד -

האשה שיש עליה חמש לידות ודאיות, חמש זיבות ודאיות -

מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים - ואין השאר עליה חובה.

ועמדו קנים בו ביום - ברבעתים.

הדף הראשי של משנה כריתות א

משנה כריתות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב