משנה כלים יח א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יח · משנה א | >>
השידה, בית שמאי אומרים, נמדדת מבפנים.
ובית הלל אומרים, נמדדת מבחוץ.
מודים אלו ואלו שאין עובי הרגלים ועובי לזבזין נמדד.
רבי יוסי אומר: מודים שעובי הרגלים ועובי לזבזין נמדד, וביניהם א אינו נמדד.
רבי שמעון שזורי אומר: אם היו הרגלים גבוהות טפחב, אין ביניהם נמדד.
ואם לאו, ביניהן נמדד.
משנה מנוקדת
הַשִּׁדָּה,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נִמְדֶּדֶת מִבַּחוּץ.
- מוֹדִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ,
- שֶׁאֵין עֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מוֹדִים שֶׁעֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד,
- וּבֵינֵיהֶם אֵינוֹ נִמְדָּד.
- מוֹדִים שֶׁעֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי לִזְבְּזִין נִמְדָּד,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר:
- אִם הָיוּ הָרַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח,
- אֵין בֵּינֵיהֶם נִמְדָּד;
- וְאִם לָאו,
- בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד:
- אִם הָיוּ הָרַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח,
נוסח הרמב"ם
השידה -
- בית שמאי אומרין: נמדדת מבפנים.
- ובית הלל אומרין: נמדדת מבחוץ.
- מודים אלו ואלו - שאין עובי הרגלים ועובי לזביזין נמדד.
- רבי יוסי אומר:
- מודים שעובי הרגלים ועובי לזביזין נמדד - וביניהן אינו נמדד.
- רבי שמעון השזורי אומר:
- אם היו הרגלים גבוהות טפח - אין ביניהן נמדד,
- ואם לאו - ביניהן נמדד.
פירוש הרמב"ם
כבר קדם לנו בפרק חמישה עשר ששידה תיבה ומגדל אשר היו מחזיקים ארבעים סאה מהלח, הנה היא לא תטמא. ובארנו שהתמונה אשר תחזיק אותה היא אמה על אמה ברום שלש אמות, היא אשר יחזיק ארבעים סאה מהלח.
ואמרו בית שמאי, שזה הכלי נמדד אותו מבפנים, ואם היה בתוכו אמה על אמה ברום שלוש אמות הנה הוא לא יטמא, ואם היה תשבורתו פחות מזה הנה הוא יטמא.
ובית הלל אומרים, שאנחנו נמדוד אותו מבחוץ, וכאשר היה בשטחו החיצון אמה על אמה ברום שלוש אמות, אף על פי שאין בתוכו אלא פחות מזה השיעור לפי שיחסר ממנו עובי העץ, הנה טהורה.
ולבזבז - הקנה הסובב למעלה מהשפה והוא זר.
ואמרו וביניהן אינו נמדד - רוצה לומר האויר אשר בין הרגלים שהוא לא יכנס במדידה.
ואמר רבי שמעון שזורי, שאם היה גבוה הרגלים פחות מטפח הנה נמדוד כל מה שביניהן מלא, וכאילו הוא מקשי.
ואין הלכה כרבי יוסי, ולא כרבי שמעון שזורי:
פירוש רבינו שמשון
השידה. בפ' הקומץ רבה (דף לא.) מייתי לה. נמדדת מבפנים פט"ו [מ"א] תנן השידה המחזקת מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש ופירשתי לעיל דהיינו אמה על אמה ברום ג' אמות כדתני' בתוספ' [ב"מ פ"ה] ופליגי הכא כיצד מודדים לב"ש מודדים החלל מלפנים ולא הדפנות והשוליים ולב"ה הכל מודדים חוץ מעובי הרגלים והלבזבזין ור' יוסי אומר אף עובי השידה ולר"ש אף רגליה גבוהים טפח מודדים אף אויר שבין רגל לרגל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
השידה - נמדדת מבפנים. דתנן לעיל (פרק טו) כלי עץ שהמחזיק ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש, טהור, והיינו אמה על אמה ברום שלש אמות. והכא קמיפלגי כיצד מודדים, לבית שמאי מודדין חלל שבפנים, ולא עובי הדפנות והשולים. ולבית הלל הכל מודדין, חוץ מעובי הרגלים ולבזבזים שהוא הזיר שעל השפה. ולר' יוסי מודדים אף עובי רגלי השידה והלבזבזים. ולר' שמעון אם אין רגליה גבוהים טפח מודדים אף האויר שבין רגל לרגל. והלכה כבית הלל אליבא דתנא קמא:
פירוש תוספות יום טוב
וביניהם. אותו אויר שבין הרגלים מתחת אינו נמדד דלא אמרינן רואים כאילו שולים יורדים עד סוף הרגלים. רש"י פ"ג דמנחות דף לא:
רבי שמעון שזורי אומר כו'. פסקו הר"ב והרמב"ם דלא כוותיה. והייתי תמה דבהדיא פסק כמותו רב פפא בגמ' דמנחות שם. ועוד אתמר התם דבכ"מ ששנה רש"ש הלכה כמותו. אך בסוגיא דחולין פ' בהמה המקשה דף עה. א"ר יונתן הלכה כרש"ש במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי אהך סמכו וכ"כ התוס' שם. ויש ט"ס במימרא דהתם בחולין דגרסי' כ"מ ששנה ר"ש שזורי במשנתינו. ואין לגרוס משנתינו דבהדיא קאמר במנחות מי קאמר במשנתינו. כ"מ ששנה קאמר. וגם בתוס' דהתם מוכח דל"ג במשנתינו דהא מייתי עלה פלוגתא דרש"ש דבפ' במה מדליקין ואינו אלא בברייתא:
טפת. מקום חשוב הוא. רש"י:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) וביניהם. אותו אויר שבין הרגלים מתחת, אינו נמדד, דלא אמרינן רואין כאילו שוליים יורדין עד סוף הרגלש. רש"י:
(ב) (על המשנה) טפח. מקום חשוב הוא. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ובה"א נמדדת מבחוץ: פי' רש"י ז"ל בשבת פ' כירה (שבת דף מ"ד) דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי גדול ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין אותה כאילו היא עומדת בתוך כלי ואם מחזיק אותו כלי מ' סאה טהורה השידה ואע"פ שהיא אינה מחזקת מ' סאה דקסברי אף עבייה נמדד עמה והמוכני אינו נמדד עמה להשלים דרואין כאילו ניטל המוכני ואח"כ תנתן השידה לתוך הכלי ע"כ:
ועובי לבזבזים: לבזבז הוא הזֵר שעל השפה. ועיין בתוספתא שהביא הרב רבינו שמשון ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
השידה: הוא ארון עץ עם רגלים. שדינו שכשמחזיק מ"ס אמק"ט. והיינו שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות [כלעיל רפט"ו]. וכן כלי עור או עצם בשמחזיק מ"ס אמק"ט. רק במיוחדין למדרס אף שמחזיק מ"ס נטמאים בטומאת מדרס. וכל זה רק בהנך ג' מיני כלים. אבל כלי מתכות אף שמחזיקין מ"ס מקבלין כל טומאה [עי' רמב"ם פ"ג מכלים]:
ב"ש אומרים נמדדת מבפנים: דס"ל דרק חללו נמדד בשיעור הנ"ל. אבל אין עובי הדפנות יעובי הרגלים בכלל מדידה הנ"ל:
ובה"א נמדדת מבחוץ: דס"ל דכיון דהא דאמק"ט היינו רק מדיש בו כובד [כפט"ו סי' י"א] א"כ כיון דעובי הדפנות הנ"ל מוסיפים בגדלה וכבדה של שידה. למה לא נצרפם לשיעור המדה:
מודים אלו ואלו שאין עובי הרגלים ועובי לזבזין: לזביז הוא הנקרא בל"א לייסטע או געזימס שבולט לחוץ משפתה סביב. וכ"כ הרגלים המרובעים בולטים בכל זוית טפי מעובי הדפנות. דאע"ג שגם הם מוסיפים בגודל וכובד הכלי אפ"ה כיון דהנך אינן בכלל דפנות של החלול. והו"ל כגוף אחר שחיברו להמטה שאינו מצטרף להשיעור הנ"ל. מיהו נל"פ דכסוי שלה ודאי שייך לחללה כהדפנות ונמדד עמה:
מודים שעובי הרגלים ועובי לזבזין נמדד: דס"ל דכיון דכל עוביין הוא כנגד עובי הדפנות. כדפנות עצמן חשיבי ומצטרפין:
וביניהם: האויר שבין רגל לרגל מה שבולט מהן מתחת השולים. ובכלל זה. האויר שתחת השולים. כולו אינו נמדד בכלל האמה וכו'. ואין רואין כאילו שפת השונים יורדין עד למטה [עי' רש"י מנחות ל"א א']. ונ"ל דס"ל לר' יוסי וכ"כ לר"ש שזורי דאין בהנך כלל פלוגתא בין ב"ש לב"ה. אלא כולהו מודו בה מה נמדד ומה לא נמדד עמה. דלא מסתבר לומר דמה דקאמרו תרווייהו אינו נמדד. היינו רק לב"ש. דהרי ב"ש במקום ב"ה אינו משנה [ברכות דל"ו ב']:
אם היו הרגלים גבוהות טפח: לכ"ע. דטפח מקום חשוב הוא ולא בטל לגבי שידה:
ביניהן נמדד: ורואין כאילו השולים עבים עד הארץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת