משנה כלים יז ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יז · משנה ט | >>
האמה שאמרו, באמה הבינונית.
ושתי אמות היו בשושן הבירה, אחת על קרן מזרחית צפונית, ואחת על קרן מזרחית דרומית.
שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה יד חצי אצבע.
שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע, נמצאת יתירה על של משה אצבע.
ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה, אלא שהאומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה, כדי שלא יבואו לידי מעילה.
הָאַמָּה שֶׁאָמְרוּ, בָּאַמָּה הַבֵּינוֹנִית.
- וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:
- אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
- וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית.
- שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
- הָיְתָה יְתֵרָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע;
- שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית,
- הָיְתָה יְתֵרָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע;
- נִמְצֵאת יְתֵרָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.
- וְלָמָּה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה?
- אֶלָּא שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחֲזִירִין בַּגְּדוֹלָה,
- כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה:
- אֶלָּא שֶׁהָאֻמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחֲזִירִין בַּגְּדוֹלָה,
האמה שאמרו - באמה בינונית.
- ושתי אמות היו בשושן הבירה -
- אחת - על קרן מזרחית צפונית,
- ואחת - על קרן מזרחית דרומית.
- שעל קרן מזרחית צפונית -
- היתה יתרה על של משה - חצי אצבע.
- שעל קרן מזרחית דרומית -
- היתה יתרה עליה - חצי אצבע,
- נמצאת יתרה על של משה - אצבע.
- ולמה אמרו, אחת גדולה ואחת קטנה?
- אלא שהאומנין נוטלין בקטנה - ומחזירין בגדולה,
- כדי שלא יבואו לידי מעילה.
השיעור באמה בתורה הרבה כמו שהתבאר בשבת ועירובין וסוכה ומידות.
ובינונית - היא אמה בת ששה טפחים, וכל טפח ארבע אצבעות בגודל, והיא אמה של משה, רוצה לומר אשר בה ישער המשכן.
וכבר ביארנו במידות שבשער מזרחית משערי הר הבית היתה צורת שושן הבירה, ולזה יקראו שער שושן הבירה. ועשו זה בעבור שעלו משושן כדי שיזכירו עמידתם בו ויהיה אימת מלכות עליהן, ומזה השער יאמרו ושתי אמות היו בשושן הבירה.
וכאשר יסכימו עם האומן, שיארגו מאה אמות דרך משל במאה דינרין, או יבנו מאה אמות במאה דינר, וישמרו אותם מן הגזל ויתנו להן מה שיבנו במאה אמות הקטנות, וכאשר יקח מהן ההקדש מה שעשו יבקשו מהן מאה אמות מאמות הגדולות, עד שלא יהנו מן ההקדש ויתחייבו מעילה, לפי מה שיתבאר במסכת מעילה:
האמה שאמרו. לענין מילי טובא משערינן באמות כגון מעביר ד' אמות ברה"ר ואלפים אמה דתחום שבת ולענין סוכה וכלאים באמה בינונית היא אמה בת שש ואיכא אמה בת חמשה קטנה גדולה בת ו' ואצבע הילכך בת ששה היא הבינונית כך מפורש במסכת מנחות פ' שתי הלחם (דף צז.) ובפ"ק דעירובין (דף ג:) פליגי אביי ורבא דאביי אמר אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה אמת כלאים באמת ששה ורבא אמר אחד זה ואחד זה באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות ולבסוף מסיק תנאי היא:
שתי אמות. של שתי מקלות שבהם מודדין האמות והם אמה על אמה:
בשושן הבירה. חדר אחד בנוי על שער המזרחי של העזרה ומצוייר בתבנית שושן הבירה כדי שתהא אימת מלכות עליהם:
של משה. בת ששה טפחים:
נוטלין בקטנה. שהיה גזבר מתנה לאומנים כך וכך אמות תעשו בנין לבדק הבית בכך וכך דמים באמה של משה ומחזירין לו למדת אמה היתירה עליה אצבע כדי שיוסיפו על תנאם משלהם ולא יפחתו ונמצאו נהנין מן ההקדש יותר ממה שעשו ובאין לידי מעילה ובפרק שתי הלחם (דף צח.) מפרש למה שתים חד לכספא ודהבא כשמתנים עם צורפי זהב לעשות טבלא בת ה' אמות או עשר אמות כשל משה ומחזירין לו מדה היתרה עליה חצי אצבע ולא באותה שיתירה אצבע לפי שאומנות יקרה היא ואין מפסידין אותן כל כך:
האמה שאמרו - לענין שבת ועירובין וסוכה ומדות וכלאים:
באמה בינונית - היא אמה בת ששה טפחים. דאיכא אמה בת חמשה [קטנה ממנה], ואיכא אמה גדולה בת ששה ואצבע, ואמה בת ששה היא הבינונית:
שתי אמות - שתי מדות שבהן מודדים האמות, וכל אחת מהן אמה:
בשושן הבירה - חדר אחד בנוי על שער מזרחי של עזרה, ועליו שושן הבירה מצויירת, כדי שתהא עליהם אימת מלכות:
על של משה - על אמה בת ששה טפחים:
שהאומנין נוטלים בקטנה - שהיה הגזבר מתנה עם האומנים, כך וכך אמות בנין תעשו לבדק הבית מאמות של משה, בכך וכך דמים, ומחזירים לו במדת האמה היתירה עליה אצבע, כדי שיוסיפו משלהם על תנאם, פן יפחתו ונמצאו באין לידי מעילה שנהנו מן ההקדש. ולמה שתים, חדא לכספא ודהבא, שכשמתנים עם צורפי זהב וכסף לעשות טבלא בת ארבע וחמש אמות באמה של משה, מחזירים למדה היתרה עליה חצי אצבע, לא למדה היתרה עליה אצבע, לפי שאומנות יקרה היא ואין מפסידין אותן כל כך:
שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע. והיא לכספא ודהבא כדפי' הר"ב. והתוספות בפי"א דמנחות דף צח. יהבי סימנא מצפון זהב יאתה:
[*של משה. לפי מדת ארכו של משה. דהיינו אמתו. כך פירש"י בפ"ד דערובין דמ"ח]:
ולמה אמרו כו' אלא שהאומנין כו'. עיין כיוצא בזה הלשון ומ"ש בו. בספ"ק דב"ק:
כדי שלא יבואו לידי מעילה. לאו דוקא. דהקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל. [כמ"ש הר"ש במשנה ה פ"ה דתמורה] אלא שלא היו רוצין ליהנות משל הקדש. תוס' שם. ולמאי דתנינן התם בתמורה וצריך לעשות דמים. מעיקרא לא קשיא ולא מידי:
(יד) (על המשנה) של משה. לפי מדת ארכו של משה דהיינו אמתו. רש"י:
האמה שאמרו וכו': בפסחים דף פ"ו מפ' דאע"ג דגגין לא נתקדשו היו מניחין שם כלי קדש הצריכין לבנין אבל לא הצריכין למזבח כדאשכחן שאותן שתי אמות מקלות של מדה היו נתונות בגובה השער של שושן הבירה שהוא בית הבנוי על גובה השער כדתנן במסכת מדות שער המזרח עליו שושן הבירה צורה והוא כגגין ועליות שלא נתקדשו גם לשאר כלי הקדש שאינם כלי שרת של מזבח היו מניחין בגגין ולא שיהיו כלי הקדש צריכין מקום מקודש רק במה שהיו מניחין אותן כלי הקדש שם הוה להו לגגים ההיא קדושה מועטת. ובפרק מומין אלו (בכורות דף מ"ד) כתב רש"י ז"ל דהא דקתני יתירה על של משה לאו באמתו של משה ממש קאמר דודאי של משה גדולה מאד דהא משה רבינו עשר אמות באמה של קדש הוה שהם שלש אמות באמה שלו דהא כל אדם אין גופו אלא שלש אמות באמתו אלא על אותה של קדש שתיקן משה קאמר יתירה על של משה. וכמו שכתוב כאן הוא נוסח המשנה שם וכן הוא הנכון ואמנם אני מצאתי מוגה כך ושעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה על של משה אצבע ולמה וכו' וכל השאר נמחק. ולא מצאתי רמז להגהה זו. וראיתי שכתוב בפי' הר"ש ז"ל שתי אמות של שתי מקלות שבהן מודדין האמות והם אמה על אמה ע"כ. ואם אין טעות לע"ד צ"ע קצת:
בשושן הבירה: חדר אחד בנוי על שער מזרחי של עזרה ועליו שושן הבירה מצוייר כדי שתהא עליהם אימת מלכות וידעו מהיכן באו ולא יבאו למרוד במלך:
ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה: תיסגי להו בשל משה רש"י ז"ל. ומצאתי מלת וּלְמַה מנוקדת בשור"ק ושב"א. ויש מוחקין מלת אמרו גם החכם הר"ס ז"ל מחקה מספרו. ועיין בערוך וז"ל כאשר הוא כתוב שם בדפוס פי"ז בכלים ושתי חומות היו בשושן הבירה פי' יש מי שאומר מקום היה בנוי בבית המקדש צורת שושן הבירה ועשו בנין אמה אחת כמדת משה רבינו שעשה בה כל כלי הקדש ותוספת חצי אצבע בקרן מזרחית צפונית בנין אמה ואחת יתירה בקרן מזרחית דרומית ע"כ ואם אין טעות צ"ע לע"ד:
יכין
האמה שאמרו: מעביר ד"א בר"ה בשבת חייב [שבת צ"ו ב'] וכ"כ אמות מבוי ותחומין ואמות סוכה. ואמות כלאים. ואמות מדות שבבהמ"ק ואמות חצר של שותפין לשתהיה בת חלוקה [כפ"ק דב"ב]:
באמה הבינונית: היא בת ו' טפחים. והקטנה היא בת ה' טפחים. ובזאת הקטנה היו מודדין המזבח הזהב. והקרן. והסובב והיסוד של מזבח החיצון וכדמסיק [במשנה י']. והגדולה היא של ב' מינים. א' בת ו' טפחים ואצבע. והשנית בת ו' טפחים וחצי אצבע. ושניהן היו מיוחדין לאומנין. וכדמסיק בסיפא דמתניתין [והא דלא נקט הכא ג"כ כדנקט לעיל לא גדולה ולא קטנה. נ"ל דלא נקט כהך לישנא רק בשתלוי גדלו וקנינו בטבע וצריך לשערו אם הוא בינוני. משא"כ בשידוע ומפורסם הבינוני ע"י הסכמת בני אדם]:
וב' אמות היה בשושן הבירה: נ"ל דה"ק. אע"ג שאמרנו דכל אמה משערין בבינונית. אפ"ה אמות של כלי ביהמ"ק משערין בגדולה אלא שני מיני אמות גדולות היו מונחים בהחדר שהיה ממעל לשער המזרח של העזרה. והחדר ההוא היה נקרא שושן הבירה. מדהיה מצוייר על כותלו מבחוץ עיר שושן מושב מלך פרס שבנה המקדש. ולכבודו עשו כן:
שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה: ר"ל על האמה שנחשבת לפי אורך ידו של משה. שהיתה בת ו' טפחים והיא היתה האמה הבינונית. שלפי מדתה היו רוב האמות של האהל מועד:
ולמה אמרו: ר"ל ולמה הצריכו שיהיו ב' מיני אמות גדולות:
ואחת קטנה: דהיינו בת ו' טפחים:
כדי שלא יבואו לידי מעילה: נוטלין דקאמר היינו פוסקין. ור"ל דלהכי היו ב'. דהקטנה שבב' הגדולות. היתה לכלי כסף שהיו במקדש. והגדולה שבב' הגדולות היתה מיוחדת לבנין שעשוי שם. ובשני מיני בעלי מלאכה אלו מתנין עם האומנין שיעשו משלהן [עי' רמב"ם פ"ח ממעילה] באמה קטנה. דהיינו אמה בינונית בת ו' טפחים. כמצווה בתורה. שהיא קטנה יותר מהב' אמות שבשושן. רק שכשהחזירו היה חלוק בין כלים לבנין. דכשהחזירו כלי כסף וזהב. נתנו להן הגזברין שכרן לכל אמה כפי מה שפסקו. אבל רק כפי אמות גדולות שיש בהכלי שעשו. דהיינו חצי אצבע יתירה על אמה שפסקו עליה שהיא בת ו' טפחים. וסתמא כר"מ לקמן. דס"ל דגם אמת כלים היתה בת ו' טפחים. אבל בבנין דלא חשיב כולי האי חשבו עמם יתר על תנאם אצבע לכל אמה. ועשו כן. מדחששו מאד שלא יבואו לידי מעילה ושמא עשו קצת פחות מהמדה שהתנו עליה. ויחדו מקום לאותן ב' האמות בחדר ההוא. בקרן מזרחית דרומית הניחו האמה של בנין. ובקרן מזרחית צפונית הניחו האמה שהיתה מיוחדת לכלי כסף וזהב. וסימנך מצפון זהב יאתה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת