משנה כלים טז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק טז · משנה ה | >>
פטילייה, טמאה.
וחסינה, טהורהיג.
סגניות של עלין, טהורות.
של נצרין, טמאות.
חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו, טמא.
ואם אינו יכול עד שיקרענו, או עד שיתירנו, טהור.
פְּטִילְיָה, טְמֵאָה;
- וַחֲסִינָה, טְהוֹרָה.
- סִגְנָיוֹת שֶׁל עָלִין, טְהוֹרוֹת;
- שֶׁל נְצָרִין, טְמֵאוֹת.
- חוֹתָל שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ וְנוֹטֵל מִתּוֹכוֹ,
- טָמֵא;
- וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּקְרָעֶנּוּ,
- אוֹ עַד שֶׁיַּתִּירֶנּוּ,
- טָהוֹר:
פטיליה - טמאה,
- וחסינה - טהורה.
- סגניות -
- של עלים - טהורות.
- של נצרים - טמאות.
- חותל -
- שהוא נותן לתוכו, ונוטל מתוכו - טמא.
- ואם אינו יכול עד שיקרענו, או עד שיתירנו - טהור.
פטילייה - דומה לקופה מערבה, גובהה קרוב לאמה, ולה פה קטן ישימו בו התאנים היבשים כאשר ירצו להצניעם או להעתיקם, ושמו מפורסם אצלנו "מצורה".
וחסינה - היא קופה גדולה דומה לבית יעשה מערבה, ברוב ימלאו אותה מחיטה כאשר ירצו לאצור אותה, תרגום נ"הרסו ממגורות"(יואל א, יז) "איפחתו חוסנייא".
ונהגו לקבץ הפירות הלחים כתאנים וענבים שיחפו אותן כדמיון אריגה מעלי ערבה או קנים, וזה הארג יקרא סגניות, באורו גדר, מלשון "סוגה בשושנים"(שיר השירים ז, ג).
וחותל - כלי משעם או מגומא, ישימו בו הפירות הלחים בעת המכירה כדי שלא ימשמשו ביד, כמו אלו אשר ימכרו בו הפירות הלחים במצרים אשר יקראו אותו "אל-דובלה", והוא מלשון "והחתל לא חותלת"(יחזקאל טז, ה):
פטיליא. פי' גאון וכן ערוך קופה לגרוגרות כדתניא (ירושלמי פ"ו דשבת) חותל של תמרה ופטיליא של גרוגרות מקטע ואוכל:
חסינה. כמין קופה ועשויה מן הוצין ומשימין בה את הטיט תרגום (יואל א) ונהרסו ממגורות אתפגרו חוסניא:
סוגניות. מלשון (שיר ז) סוגה בשושנים. עושין כמין כפיפה קטנה מן העלין ומכסין בה פירות ואינה אלא מלאכת עראי:
נצרים. צורי דקל:
חותל. כלי שעושין מחריות של דקל ומניחין בו תמרים לחים ואוכלין אותם נותן לתוכו ונוטל מתוכו אבל אם אין יכול להוציא את התמרים אא"כ יקרענו או יתיר החריות שלו טהור דכיון דקורעו ומתירו משליכו לאשפה והוי ההוא תשמיש עראי. תניא בתוספ' חותל שהוא עתיד לאכיל' תמרה ולזורקו טהור חישב להכניס ולהוציא בו מן הבית ומן השדה טמא:
פטיליא - קופה עשויה ממינים של ערבה, ואוצרים בה גרוגרות:
וחסינה - כמין קופה יב עשויה מקוצים, ומשימין בה טיט:
סוגניות - לשון סוגה בשושנים, עושין כמין כפיפה קטנה מן העלים ומכסים בה פירות, ואינה אלא מלאכת עראי:
נצרים - מצורי הדקל:
חותל - כלי שעושים מחריות של דקל, ומניחין בו תמרים לחים והן מתבשלים בתוכו יד:
נותן לתוכו ונוטל מתוכו - אבל אם אינו יכול להוציא התמרים אלא א"כ יקרענו או יתיר החריות שלו, טהור. דכיון דקורעו או מתירו משליכו לאשפה והוי לתשמיש עראי:
וחסינה. פי' הר"ב כמין קופה. תרגום ונהרסו ממגורות [יואל א] אתפגרו חוסניא הר"ש. והרמב"ם הביא גם הוא זה התרגום ומפרש חסינה קופה גדולה דומה לבית ויעשה מערבה ברוב ימלאו אותה מחטה כאשר ירצו [לאצור] אותה. ע"כ. וזה יותר נכון לענין המקרא דמיירי באוצרות תבואה כדמסיים כי הוביש דגן.
טהורה. שאין תורת כלי עליה. הרמב"ם פ"ה מה"כ. והראב"ד כתב מפני שאינה עשוי לטלטל כלל:
חותל. פירש הר"ב כלי שעושים מחריות כו'. והוא מלשון והחתל לא חותלת [יחזקאל. הרמב"ם:
(יב) (על הברטנורא) תרגום ונהרסו ממגורות, ואתפגרו חוסניא. הר"ש. ועתוי"ט:
(יג) (על המשנה) טהורה. שאין תורת כלי עליה. הר"מ. והר"א כתב מפני שאינה עשויה ליטלטל כלל:
(יד) (על הברטנורא) והוא מלשון והחתל לא חותלת. הר"מ:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יכין
פטילייה: הוא ג"כ כעין סל מערבה גסה. ונקבי האריג שבו רחבים מדאינו עשוייה רק לאצור בה גרוגרות:
וחסינה: הוא ג"כ סל כנ"ל עשוי מקוצים משולבים. וכדי לכנס לתוכו טיט:
טהורה: מדאינה עשויה להתטלטל כלל. מדמתפרקת כשיטלטלה לפיכך אינה כלי כלל:
סגניות של עלין: הוא סל שיעשוה קלוע מעלים ארוכים:
של נצרין: הקלוע מצורי דקל:
חותל: הוא סל קלוע מחריות דקל. והם הענפים הגסים שבדקל. שחותלין וסוגרים אותו סביב לתמרים שלא נתבשלו באילן. שתולשין אותן בתחלת ימות הגשמים וסוגרים אותן זמן מה תוך סל כזה. ויתבשלו יפה:
ונוטל מתוכו: ר"ל אם אינו סגור סביב. רק השאיר בו מקום פתוח להכנים וליטול מתוכו:
טהור: דעשוי רק לארעי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת