משנה כלאים ד ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ד · משנה ב | >>

איזה הוא מחול הכרם.

בין כרם לגדר.

אם אין שם שתים עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, היו שם שתים עשרה אמה, נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.

אֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם?

בֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר.
אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.

איזה הוא מחול הכרם? -

בין הכרם לגדר.
אם אין שם שתים עשרה אמה -
לא יביא זרע לשם.
היו שם שתים עשרה אמה -
נותנין לו עבודתו - וזורע את המותר.

מחול הכרם - הוא מקום הפנוי מן הכרם שאין שם גפנים, והוא מדבריהם מעניין מחילה, רוצה לומר עזיבת הדבר.

נותנין לו עבודתו - להרחיק מן האילנות ארבע אמות, שהוא "עבודת הכרם", ויזרע עד הגדירות שהוא שמונה אמות.

ומה שאמר, שכשישאר בין האילנות והגדירות פחות משתים עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, מפני שהנשאר אצל הגדירות הוא הפקר, ובלבו לעזוב אותו. וכן אמרו: "והרי כותל דלא מזרע ליה, אפקורי מפקר ליה", אבל מה שיהיה רחוק מן הכותל, הוא מקפיד עליו. ואחר שהרחיק ארבע אמות כבר הפריש והבדיל, והוא מה שאמרו: "ואידך, אי איכא ארבע אמות, חשיב; ואי לא, לא חשיב":

מחול הכרם. בין כרם לגדר דהיינו סביב כמו *מחילות יש שם י"ב אמה לבית הלל נותן ד' אמות לעבודת הכרם וזורע השאר אין שם י"ב אמה לא יביא זרע לשם דד' אמות דלהדי כרם עבודת הכרם וד' אמות דלהדי גדר כיון דלא מזדרעו משום דוושא דכותלא אפקורי מפקרא להו ואמצעיות אי איכא ד' אמות חשיבי ואי לא בטיל לגבי כרם והכא לא בעינן ט"ז שאין איסור אלא מצד אחד והכי מפרש לה בפרק כל גגות (דף צג.) והנך אמות באמה בת ו' כדאמרינן בפ' קמא דעירובין (דף ג:):

ירושלמי (הל' א') אמר רבי יוחנן בית שמאי מחמרי בחרבנו יותר ממטעתו תחלת מטעתו ששה עשר אמה וחורבנו כ"ד. פירוש בתחלת מטעתו תנן בפרקין הנוטע את כרמו ט"ז על ט"ז אמה מותר כלומר להביא:

מחול הכרם - מקום פנוי בין כרם לגדר סביב, כמו מחולות הנשים ב כשמרקדות בסבוב לשון אז תשמח בתולה במחול (ירמיהו לא):

אם יש שם י"ב אמה - כדברי בית הלל, נותן ד' אמות לעבודת כרם וזורע השאר. אבל אם אין שם י"ב אמה לא יביא זרע לשם, דארבע אמות דלהדי כרם עבודת הכרם, וארבע אמות דלהדי כותל כיון דלא מזדרעי מפני תקון הכותל ג כדי שיהלך אדם על גבי קרקע סמוך לכותל ויהיה העפר נדוש ויתחזקו יסודותיו אפקורי מפקר להו. ואמצעיות אי איכא ד' אמות חשיבי ואי לא בטלי לגבי כרם, והכא לא בעינן שש עשרה שאין האסור אלא מצד אחד. וכל הנך אמות באמה בת ששה טפחים:

מחול הכרם. לשון הר"ב מקום פנוי בין כרם לגדר סביב כמו מחולות הנשים. וכ"כ הר"ש סביב כמו מחולות. וכן ל' רש"י בריש עירובין. דעתם דמסתמא המקום הפנוי הוא סביב כל הכרם בין הגדר לד' רוחותיו. והה"נ אם אינו אלא מצד אחד. ולשון הרמב"ם מקום הפנוי כו' והוא מדבריהם מענין מחילה ר"ל עזיבת הדבר. ומה שכתב הר"ב וד' אמות דלהדי כותל לא מזדרעי מפני תקון הכותל כדתנן במתני' ד' פרק שני דב"ב:

(ב) (על הברטנורא) כן כתב הר"ש סביב כמו מחולות. דעתם דמסתמא המקום הפנוי הוא סביב כל הכרם בין הגדר לד' רוחותיו. והוא הדין נמי אם אינו אלא מצד אחד ולשון הר"מ עזיבת הדבר:

(ג) (על הברטנורא) כדתנן במ"ד פ"ב דב"ב:

איזהו מחול הכרם כו':    בירושלמי פי' דדוקא בכרם גדול י"ל מחול אבל הקטן א"ל מחול. אלא מרחיק מן הגפנים ד"א וזורע עד הגדר. איזהו כרם קטן שלש כנגד שלש. הא שלש כנגד שלש כנגד שלש יש לו מחול ע"כ. וכן כרם גדול שהיה בין כל שורה ושורה שמנה אמות אין לו דין מחול. ג"ז בירושלמי והובא ברמב"ם בחבורו פ"ז:

יכין

איזו היא מחול הכרם בין כרם לגדר:    מקום פנוי שבין כרם וכו' עשוי למחולות הנשים כשלהי מסכת תענית:

היו שם שתים עשרה אמה:    כבית הלל. ד' אמות סמוך לכרם הו"ל עבודת הכרם. וד' אמות שסמוך לכותל עשוי לדוושא. לחזק יסודות הכותל. וצריך שישאר ד"א שיעור שדה. וא"צ ט"ז אמות מדרק בצד א' יש שם איסור וכל הנך אמות בת ו' טפחים:

נותנין לו עבודתו:    היינו מרחק ד' אמות:

בועז

פירושים נוספים