עיקר תוי"ט על כלאים ד
משנה כלאים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) שחרב. והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא י"ג):
(ב) (על הברטנורא) כן כתב הר"ש סביב כמו מחולות. דעתם דמסתמא המקום הפנוי הוא סביב כל הכרם בין הגדר לד' רוחותיו. והוא הדין נמי אם אינו אלא מצד אחד ולשון הר"מ עזיבת הדבר:
(ג) (על הברטנורא) כדתנן במ"ד פ"ב דב"ב:
(ד) (על הברטנורא) ולהר"מ ארבע אמות ומחצה:
(ה) (על המשנה) גדר. אגב שהזכירו מפרש ליה ואגב גדר מפרש חריץ. הר"ש:
(ו) (על הברטנורא) ודבר זה הלכה למשה מסיני. הר"מ:
(ז) (על המשנה) הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מי' ויתירות משלש. הר"ש:
(ח) (על המשנה) מרובה. שתהי' מדת העומד מן הקיר יותר ממד' כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות. הר"מ:
(ט) (על המשנה) שתי שורות. וכהר"מ וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר והשתא הא דתנן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב היינו כי הוו ה' נטועים בכהאי גוונא הוא דהוי כרם. אבל כי לא נטוע כהאי גוונא צריך ו' ג' לכל שורה:
(י) (על המשנה) הזורע כו'. קדש לבית הלל שתי שורות וכגון דזרע חוץ לכרם שהוא נטוע ה' על ה' דהיינו ה' שורות בכל שורה ה' ולבית שמאי מקדש אותה שורה חיצונה של צד הזרע כשזרע בעבודת הכרם שהוא ד' אמות. ולבית הלל קידש ג' בשורה חיצונה וג' שכנגדן בשורה שנייה. ירושלמי:
(יא) (על הברטנורא) כזה:
(יב) (על הברטנורא) כזה:
(יג) (על הברטנורא) כזה: ולהרמב"ם אחת ואחת ואחת יוצאה בנתיים באמצע זנב כזה כזה כזה וע"פ צורה של הר"מ ז"ל הם כל הכרמי'ם בא"י:
(יד) (על המשנה) עד כו'. הא תו למה לי. ואפשר לי לומר דשתי צורות היינו אותה של הר"מ ואותה של הר"ב שתיהם ראוין להקרא בשם יוצאה זנב. ואתת מהן היא יותר ראויה. ואלו לא חזר ושנה עליו ה"א דשתי הצורות הוו כרם. ואשמעינן דדוקא אותה היותר ראויה היא בכלל כרם ולא האחרת. והתנא סמך על שבימיו היה ידוע ומפורסם איזו היא הצורה היותר ראויה תוי"ט. והת"ח תירץ דאתי לאשמעינן אפילו יהיה אחד בנתים או באמצע וגם א' יוצאה זנב דהוי כרם ועל דרך זה י"מ לקמן כרם שנטוע ערבוביא:
(טו) (על הברטנורא) והיינו כשהזרעים הם שלו:
(טז) (על הברטנורא) לא ט"ז אמות כדרך הרבים בפרר ב' דפאה. אלא שביל הדרכים לרבים. הר"א:
(יז) (על המשנה) גבוה מעשרה. דוקא נמוך מעשרה מצטרפות דאי גבוה י' אינן מצטרפות. והא דתנן גבוה מי' לרבותא דר"י אם ערסן כו':
(יח) (על הברטנורא) דלעיל לענין חוצה לה והכא לענין תוכה. וזה שאמר בירושלמי אמר רבי אליעזר החמירו תוכה יותר מחוצה לה. וטעמא דריחוק ח"א דאין שדה פחות מארבע אמות כדלעיל רעש פירקין:
(יט) (על הברטנורא) כלומר ולא משום איסור הר"ש ור"י אתא לסיוע לת"ק: