משנה כלאים ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) קרחת הכרם -

בית שמאי אומרים: עשרים וארבע אמות.

בית הלל אומרים: שש עשרה אמה.

מחול הכרם -

בית שמאי אומרים: שש עשרה אמה.

בית הלל אומרים: שתים עשרה אמה.

איזו היא קרחת הכרם? -

כרם שחרב מאמצעו.

אם אין שם שש עשרה אמה -

לא יביא זרע לשם.

היו שם שש עשרה אמה -

נותנין לו עבודתו - וזורע את המותר.

(ב) איזה הוא מחול הכרם? -

בין הכרם לגדר.

אם אין שם שתים עשרה אמה -

לא יביא זרע לשם.

היו שם שתים עשרה אמה -

נותנין לו עבודתו - וזורע את המותר.

(ג) רבי יהודה אומר:

אין זה אלא גדר הכרם.

ואיזה הוא מחול הכרם? -

בין שני כרמים.

ואיזה הוא גדר? -

שהוא גבוה עשרה טפחים.

וחריץ? -

שהוא עמוק עשרה, ורחב ארבעה.

(ד) מחיצת הקנים -

אם אין בין קנה לחברו שלשה טפחים,

כדי שייכנס הגדי - הרי זו כמחיצה.

וגדר, שנפרץ עד עשר אמות -

הרי הוא כפתח;

יתר מכן -

כנגד הפרצה - אסור.

נפרצו בו פרצות הרבה -

אם העומד מרובה על הפרוץ - מותר;

ואם הפרוץ מרובה על העומד -

כנגד הפרצה - אסור.

(ה) הנוטע שורה של חמש גפנים -

בית שמאי אומרים: כרם.

בית הלל אומרים: אינו כרם - עד שיהו שם שתי שורות.

לפיכך, הזורע ארבע אמות שבכרם -

בית שמאי אומרים: קידש שורה אחת.

בית הלל אומרים: קידש שתי שורות.

(ו) הנוטע -

שתים כנגד שתים, ואחת יוצא זנב -

הרי זה כרם.

שתים כנגד שתים, ואחת בינתיים,

או שתים כנגד שתים, ואחת באמצע -

אינו כרם -

עד שיהו שם - שתים כנגד שתים, ואחת יוצא זנב.

(ז) הנוטע שורה אחת בתוך שלו,

שורה אחת בתוך של חברו,

ודרך היחיד, ודרך הרבים באמצע -

וגדר, שהוא נמוך מעשרה טפחים - הרי אלו מצטרפות.

גבוה מעשרה טפחים - אינן מצטרפות.

רבי יהודה אומר:

אם ערסן מלמעלן - הרי אלו מצטרפות.

(ח) הנוטע שתי שורות -

אם אין ביניהן, שמונה אמות - לא יביא זרע לשם.

היו שלש -

אם אין בין שורה לחברתה, שש עשרה אמה - לא יביא זרע לשם.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, משום חנינה בן חכינאי:

אפילו חרבה האמצעית,

ואין בין שורה לחברתה, שש עשרה אמה - לא יביא זרע לשם,

שאילו מתחילה נטען - היה מותר בשמונה אמות.

(ט) הנוטע את כרמו,

על שש עשרה שש עשרה אמה - מותר להביא זרע לשם.

אמר רבי יהודה:

מעשה בצלמין,

באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה,

והיה הופך שיער שתי שורות לצד אחד,

וזורע את הניר,

ובשנה האחרת,

היה הופך את השיער למקום הזרע,

וזורע את הבור,

ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.

רבי מאיר ורבי שמעון אומרים:

אף הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות - מותר.

הדף הראשי של משנה כלאים ד

משנה כלאים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב