משנה כלאים ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) קָרַחַת הַכֶּרֶם,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
מְחוֹל הַכֶּרֶם,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.
וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם?
כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ.
אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
(ב) אֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם?
בֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר.
אִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
(ג) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין זֶה אֶלָּא גֶּדֶר הַכֶּרֶם.
וְאֵיזֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם?
בֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים.
וְאֵיזֶה הוּא גָּדֵר?
שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים;
וְחָרִיץ,
שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה.
(ד) מְחִיצַת הַקָּנִים,
אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי, הֲרֵי זוֹ כִּמְחִצָּה.
וְגָדֵר שֶׁנִּפְרַץ,
עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא כְּפֶתַח;
יָתֵר מִכֵּן, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.
נִפְרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת הַרְבֵּה,
אִם הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מֻתָּר;
וְאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.
(ה) הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶל חָמֵשׁ גְּפָנִים,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כֶּרֶם;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ כֶּרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.
לְפִיכָךְ, הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.
(ו) הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב,
הֲרֵי זֶה כֶּרֶם.
שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַיִם,
אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בָּאֶמְצַע,
אֵינוֹ כֶּרֶם,
עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב.
(ז) הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ,
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,
וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.
גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.
(ח) הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת,
אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
הָיוּ שָׁלֹשׁ,
אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי:
אֲפִלּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית, וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.
(ט) הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,
מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְצַלְמוֹן,
בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה,
וְהָיָה הוֹפֵךְ שְׂעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר,
וּבְשָׁנָה אַחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר לְמָקוֹם אַחֵר וְזוֹרֵעַ אֶת הַבּוּר;
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְהִתִּירוּ.
רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמוֹנֶה שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, מֻתָּר.