משנה יומא ה ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ה · משנה ז | >>

[עריכה]

כל מעשה יום הכיפורים האמור על הסדר, אם הקדים מעשה לחבירו, לא עשה כלום.

הקדים דם השעיר לדם הפר, יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר.

ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם, יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה בפנים.

וכן בהיכל, וכן במזבח הזהב, שכולן כפרה בפני עצמן.

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, ממקום שפסק^כז, משם הוא מתחיל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר,

אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר,

יַחֲזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר דַּם הַפָּר.

וְאִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם,

יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה בִּפְנִים.

וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב;

שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:

מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כל מעשה יום הכיפורים האמור - על הסדר.

הקדים מעשה - לחברו,

לא עשה כלום.

הקדים דם השעיר - לדם הפר,

יחזור - ויזה מדם השעיר,

לאחר דם הפר.

אם -

עד שלא גמר את המתנות שבפנים - נשפך הדם,

יביא דם אחר,

ויחזור, ויזה כתחילה - מבפנים.

וכן - בהיכל.

וכן - במזבח הזהב.

שכולם, כפרה, כפרה - בפני עצמן.

רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין:

ממקום שפסק - משם הוא מתחיל.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

רבי שמעון ורבי אליעזר אומרים, שאם הזה שלש הזאות או ארבע ונשפך הדם, שישלים המניין על מה שיש לו מן ההזאות מדם אחר.

ואין הלכה כמותן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כל מעשה יוה"כ - כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים ובהיכל ^כו:

האמור על הסדר - במשנתינו:

וכן בהיכל - נתן מקצת מתנות בפרוכת ונשפך הדם, יביא פר אחר ויתחיל מתנות הפרוכת, וא"צ לחזור ולהתחיל בפנים:

שכולן כפרה בפני עצמן - לפיכך כפרה שנגמרה נגמרה:

ממקום שפסק - ואפילו לא נגמרה אותה כפרה א"צ לחזור וליתן מה שנתן. ואין הלכה כר' אלעזר ור' שמעון:

כל מעשה יה"כ. פי' הר"ב בבגדי לבן בפנים ובהיכל. בגמרא. דכתיב (ויקרא טז לד) והיתה זאת לכם לחקת וחקה עכובא הוא וכתיב זאת משמע חוקה על זאת כתובה ולא על אחרת וכתיב נמי אחת חד למעוטי בגדי לבן בחוץ וחד למעוטי בגדי זהב. הכי איתא בגמ'. ומפרש הר"ב דבגדי לבן בחוץ היינו חוץ להיכל כגון וידוי והגרלה ושפיכת שירים אע"ג דרש"י פירש בחוץ בהיכל שהוא חוץ לפני ולפנים, הר"ב כתב כלשון הרמב"ם בפ"ה מהלכות עי"כ:

ממקום שפסק כו'. ושניהם מקרא אחד דרשו מדם חטאת הכפורים אחת בשנה (שמות ל י) ת"ק סבר חטאת אחת אמרתי לך ולא לעשות כפרה אחת מב' בהמות ור"א ור"ש סברי חטוי אחת אמרתי לך ולא לעשות שני חטויין לשנות ההזאה שתי פעמים. גמ' [ורש"י]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כד) (על ה) לנחל קדרון. כמו לנחל איתן עמק. רש"י:

(כה) (על ה) ומועלין בהן. מדרבנן דאי לא יצאו מידי מעילה מדאורייתא היאך נמכרין לגננין לזבל. תוספ'. וכן שנינו בפ"ח דחולין מ"ו. אין מועלין והיינו מדאורייתא:

(כו) (על הברטנורא) בגמרא דכתיב והיתה זאת לכם לחוקת וחקה עכובה היא. וכתב זאת משמע חוקה על זאת כתובה ולא על אחרת וכתיב נמי אחת חד למעוטי בגדי לבן בחוץ וחד למעוטי בגדי זהב:

(כז) (על המשנה) ממקום שפסק. ושניהם מקרא אחד דרשו מדם חטאת כו' אחת בשנה. תנא קמא סבר חטאת אחת אמרתי לך ולא לעשות כפרה אחת משתי בהמות. ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי חטוי אחד אמרתי לך ולא לעשות שני חטויין לשנות ההזאה שתי פעמים. גמרא ורש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הזה על טהרו: פ"ק דיומא דף ט"ו ובזבחים פרק ב"ש (זבחים דף ל"ח:)

טהרו: כמו וכעצם השמים לטוהר פי' על גגו של מזבח שהיה בתחלה מטהרו מדשן שעליו ומגלה את גגו ועל שמטהרו ומייפהו קרי ליה טהרו כדכתב לטוהר:

ושירי הדם היה שופך על יסוד וכו': דאמר קרא ואת כל דם הפר ישפוך גבי פר כהן משיח ותניא בת"כ הפר לרבות פר יה"כ שיהיו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי דכי נפיק בההוא פגע ברישא:

ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי: הטעם פירשו ר"ע ז"ל בזבחים פרק איזהו מקומן:

אלו ואלו מתערבין וכו': פ' כל שעה (פסחים דף כ"ב) ופי' שם רש"י ז"ל אלו ואלו שירי דם חטאות הפנימיות הנשפכין על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושירי דם חטאות החיצונות הנשפכין על יסוד דרומי יוצאין מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים ומתערבים באמה סילון שהיה עובר בעזרה ויוצאין לנחל קדרון כמו לנחל איתן עמק ע"כ ובתוס' פ' השוחט (חולין דף ל"ג:)

ומועלין בהן: גמ' ת"ר מועלין בדמים דברי ר"מ ור"ש וחכמים אומרים אין מועלין בהן ע"כ ל"פ אלא מדרבנן דמ"ד מועלין מדרבנן קאמר לשלם קרן אבל מדאורייתא להוסיף חומש לא דאי מדאורייתא לא יצאו מידי מעילה היאך נמכרין לגננים לזבל ונפקא לן בגמ' דאין בו מעילה מן התורה מתלתא קראי חד מינייהו ואני נתתיו לכם שלכם יהא. ורמוזים בפי' ר"ע ז"ל ס"פ כל הבשר ואיתא נמי למתני' בפ' כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ד:)

כל מעשה יום הכפורים: ר"פ ד' מיתות ובגמ' בברייתא א"ר יהודה אימתי בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים אבל דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחברו מה שעשה עשוי ר' נחמיה אמר בד"א בדברים הנעשין בבגדי לבן בין מבפנים בין מבחוץ אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ מה שעשה עשוי ובגמ' מפ' טעמייהו. ורש"י ז"ל מפ' דבחוץ היינו חוץ מלפני לפנים דהיינו בהיכל אכן הרמב"ם ז"ל מפ' שם ביד ר"פ ד' דהלכות עבודת יוה"כ היינו חוץ להיכל כגון ודוי והגרלה ושפיכת שירים: עוד גרסי' בגמ' א"ר חנינא קטרת שתפנה קודם שחיטה של פר לא עשה כלום ומתני' דקתני אם עד שלא גמר את הניתוח שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחלה מבפנים יחזור ויחפון מיבעי ליה ודאי שהרי כבר נקטר הקטרת וזה שוחט פר אלא בקטרת לא קא מיירי ומיהו ודאי צריך להקטיר קטרת אחרת אחר שחיטת פר זה: ופסק הרמב"ם ז"ל להלכה שם רפ"ה: עוד איתא בגמ' אמר עולא שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה כלום ומקשו ליה ממתני' דקתני הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר ואם איתא יחזור וישחוט מיבעי ליה דקס"ד דבמתנות שבפנים קאמר דה"ל שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר ומהדרינן דבמתנות שבהיכל קאמר אבל שחיטת השעיר במקומו היתה לאחר מתן דם הפר בפנים וגם זה פסקו שם להלכה:

שכולן כפרה (כפרה) בפני עצמה: גמ' בברייתא וכלה מכפר את הקדש זה לפני לפנים על טומאה שאירע שם אהל מועד זה היכל על טומאה שאירעה שם מזבח כמשמעו ומכפר על טומאה שאירעה לאדם במזבח ושהה כשיעור השחתויה שזהו שיעור שהייה למי שנטמא בעזרה מלמד שכולן כפרה בפני עצמה:

ר"א ור"ש אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל: פרק ב"ש (זבחים דף מ"ב) ובפ' השוחט והמעלה (זבחים דף ק"י) ואכולהו פליגי בין אמתנות שבפנים בין אהיכל בין אמזבח והכי איתא בהדיא בברייתא בגמ'. עוד בגמ' א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו מדם חטאת הכפורים אחת בשנה ר"מ דהיינו ת"ק דמתני' סבר כו' והכי נמי פליגי ר"א ור"ש נמי גבי לוג של מצורע בברייתא דת"ק ס"ל דאם נתן מקצת מתנות שבהיכל ונשפך הלוג יביא אחר ויתחיל במתנות ההיכל נתן מקצת מתנות בבהונות ונשפך הלוג יביא לוג אחר ויתחיל בתחלה במתנות בבהונות ור"א ור"ש אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל וביד פ"ה מהלכות עבודת יוה"כ: