משנה יומא ה ניקוד


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה, וְחָפַן מְלֹא חָפְנָיו, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף.
הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ.
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ.
הָיָה מְהַלֵךְ בַּהֵיכָל,
עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,
וּבֵינֵיהֶן אַמָּה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד,
שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כו, לג): "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".
הַחִיצוֹנָה הָיְתָה פְּרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן.
מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָפוֹן.
הִגִּיעַ לַצָּפוֹן, הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם.
מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרֹכֶת, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן.
הִגִּיעַ לָאָרוֹן, נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים.
צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים,
וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.
יָצָא וּבָא לוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ,
וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן.
וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ,
שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל:


(ב) מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים,
וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת,
גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹש אֶצְבָּעוֹת,
וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.


(ג) נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ.
נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה,
אֶלָּא כְּמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:
  1. אַחַת,
    1. אַחַת וְאַחַת,
    2. אַחַת וּשְׁתַּיִם,
    3. אַחַת וְשָׁלֹש,
    4. אַחַת וְאַרְבַּע,
    5. אַחַת וְחָמֵשׁ,
    6. אַחַת וָשֵׁשׁ,
    7. אַחַת וָשֶׁבַע.
יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.


(ד) הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר.
שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ.
נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה,
אֶלָּא כְּמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:
  1. אַחַת,
    1. אַחַת וְאַחַת,
    2. אַחַת וּשְׁתַּיִם,
    3. אַחַת וְשָׁלֹש,
    4. אַחַת וְאַרְבַּע,
    5. אַחַת וְחָמֵשׁ,
    6. אַחַת וָשֵׁשׁ,
    7. אַחַת וָשֶׁבַע.
יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה שָׁם אֶלָא כַּן אֶחָד בִּלְבַד;
נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר.
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,
אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה,
אֶלָּא כְּמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:
  1. אַחַת,
    1. אַחַת וְאַחַת,
    2. אַחַת וּשְׁתַּיִם,
    3. אַחַת וְשָׁלֹש,
    4. אַחַת וְאַרְבַּע,
    5. אַחַת וְחָמֵשׁ,
    6. אַחַת וָשֵׁשׁ,
    7. אַחַת וָשֶׁבַע.
נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר,
וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ,
אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.
וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה,
אֶלָּא כְּמַצְלִיף.
וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה:
  1. אַחַת,
    1. אַחַת וְאַחַת,
    2. אַחַת וּשְׁתַּיִם,
    3. אַחַת וְשָׁלֹש,
    4. אַחַת וְאַרְבַּע,
    5. אַחַת וְחָמֵשׁ,
    6. אַחַת וָשֵׁשׁ,
    7. אַחַת וָשֶׁבַע.
עֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר,
וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן.


(ה) "וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳" (ויקרא טז, יח), זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.
הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.
מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל?
מִקֶּרֶן מִזְרָחִית-צְפוֹנִית,
צְפוֹנִית-מַעֲרָבִית,
מַעֲרָבִית-דְּרוֹמִית,
דְּרוֹמִית-מִזְרָחִית.
מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא;
וְעַל כֻּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה,
חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו,
שֶׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.


(ו) הִזָּה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.
וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן,
וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל,
וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.


(ז) כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר,
אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר,
יַחֲזֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר דַּם הַפָּר.
וְאִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם,
יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה בִּפְנִים.
וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב;
שֶׁכֻּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל.