משנה יומא ב דפוסים
משנה יומא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
בראשונה, כל מי שרוצה לתרום את המזבח, תורם.
ובזמן שהן מרובין, רצין ועולין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה.
ואם היו שניהם שוין, הממונה אומר להם הצביעו.
ומה הן מוציאין, אחת או שתים, ואין מוציאין אגודל במקדש.
מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, (ונפל) ונשברה רגלו.
וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס.
ארבעה פייסות היו שם, וזה הפייס הראשון.
הפייס השני, מי שוחט, מי זורק, ומי מדשן מזבח הפנימי, ומי מדשן את המנורה, ומי מעלה אברים לכבש, הראש והרגל, ושתי הידים, העוקץ והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והקרביים, והסולת, והחביתין, והיין.
שלשה עשר כהנים זכו בו.
אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע, דרך הילוכו היה קרב.
הפייס השלישי, חדשים לקטורת באו והפיסו.
והרביעי, חדשים עם ישנים, מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח.
תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר, לא פחות ולא יותר.
כיצד?
עצמו בתשעה.
בחג, ביד אחד צלוחית של מים, הרי כאן עשרה.
בין הערבים, באחד עשר, הוא עצמו בתשעה, ושנים בידם שני גזירי עצים.
ובשבת באחד עשר, הוא עצמו בתשעה, ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.
ובשבת שבתוך החג, ביד אחד צלוחית של מים.
איל קרב באחד עשר, הבשר בחמישה, הקרביים והסולת והיין בשנים שנים.
פר קרב בעשרים וארבעה, הראש והרגל, הראש באחד, והרגל בשנים.
העוקץ והרגל, העוקץ בשנים, והרגל בשנים.
החזה והגרה, החזה באחד, והגרה בשלשה.
שתי ידים בשנים.
שתי דפנות בשנים.
הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה.
במה דברים אמורים? בקרבנות ציבור; אבל בקרבן יחיד, אם רצה להקריב, מקריב.
הפשטן וניתוחן של אלו ואלו שוין.
משנה יומא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב