משנה יומא ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ב · משנה ד | >>
הפייס השלישי, חדשים לקטורת באו והפיסו.
והרביעי, חדשים עם ישנים, מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח.
הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוֹ וְהָפִיסוּ.
- וְהָרְבִיעִי, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,
- מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ:
הפיס השלישי -
- "חדשים לקטורת - בואו והפיסו".
- הרביעי -
- "חדשים עם ישנים - מי מעלה איברים מן הכבש למזבח".
היו הכהנים מתברכין בהקטרת הקטורת, והיו אומרים כל מי שמקטיר קטורת היה מתעשר וממונו מתרבה, למאמר השם יתברך "ישימו קטורה באפך"(דברים לג, י) וכתיב "ברך ה' חילו"(דברים לג, יא) וגו'. ולפיכך כל מי שהקטיר לא היו מניחין אותו להקטיר פעם שניה, שישאר זולתו מן הכהנים שלא יקטירו, ולא היו אוספים לפיים הקטרת אלא למי שלא הקטיר קטורת מימיו, ולפיכך יאמר חדשים לקטורת באו והפיסו:
חדשים לקטורת - כך היו מכריזין בעזרה. כלומר מי שלא זכה בקטורת כל ימיו יבא ויפיס. ולא היה מניחין למי שזכה בה פעם אחת לשנות בה, מפני שמעשרת, דכתיב (דברים לג) ישימו קטורה באפך וכו' ברך ה' חילו י. ולפי שכל כהן המקטיר קטורת היה מתעשר ומתברך בשבילה לפיכך לא היו מניחין לשנות בה אדם, כדי שיהיו הכל מתעשרים ומתברכים בה:
חדשים גם ישנים - מי שזכה בפייס פעמים אחרות, ומי שלא זכה בו מעולם, בואו והפיסו:
מי מעלה אברים מן הכבש למזבח - כשהיו מוליכין האברים מבית המטבחים לא היו מוליכים אותם למזבח אלא נותנים אותם מחצי כבש ולמטה במזרח ומפיסין פייס אחר מי מעלה אותם ממקום הנחתן בכבש למזבח. והיו עושין כן משום ברוב עם הדרת מלך:
חדשים לקטרת. כתב הר"ב שמעשרת דכתיב ישימו קטורה וגו' ברך ה' חילו. ואע"ג דבההוא קרא גופא כתיב נמי וכליל על מזבחך שהוא עולה מסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא כתיב. דאל"כ נמצאו הכל עשירים דעולה שכיחי טובא דנודרין ונודבין. גמרא. [ועיין במנחות פ"ד משנה ד']:
מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח. מ"ש הר"ב שהיו נותנים מתחלה מחצי כבש ולמטה במזרח. עיין מ"ש בזה בסוף שקלים. ומ"ש שהיו עושין כן משום ברוב עם הדרת מלך הכי איתא בגמרא [דף כו:] ובמ"ב איתא לההיא קרא דבבית אלהים וגו' כמ"ש הר"ב שם משום דהתם לא שייך רוב עם דכולהו אתו בכל פייס אבל הכא דזמנא אחריתא אתו לעבודה אחת שייך רוב עם. [אי נמי הא דברוב עם אעיקר העבודה קאי. דלהכי מחלקים העבודה ולא קאי אפייס]:
(י) (על הברטנורא) ואף על גב דבההוא קרא כתיב נמי וכליל על מזבחך שהוא עולה מסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיח כתיב. דאם לא כן נמצאו הכל עשירים דעולה שכיחי טובא דנודרים ונודבין. גמרא:
הפייס השלישי וכו': פ"ק דיומא דף י"א:
והרביעי חדשים עם ישנים: ביד פ' ששי דהלכות מעשה הקרבנות סי' ד':
מי מעלה אברים מן הכבש למזבח: גמ' מתני' דלא כר"א בן יעקב דתנן בפ"ה דתמיד ראב"י אומר המעלה אברים לכבש הוא מעלה אותם ע"ג המזבח ותנא דידן סבר ברוב עם הדרת מלך וראב"י סבר מקום שכינה לאו אורח ארעא דמיתחזי כמאן דטריח ליה מילתא ולדידי' ניתן פייס למחתה תחת פייס מן הכבש למזבח ודלא כר' יהודה דאמר לא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטרת אומר לזה שעומד על ימינו זכה עמי במחתה: וכתבו תוס' ז"ל במקום שכינה לאו אורח ארעא אפי' ראב"י דקסבר הכא דלאו אורח ארעא נראה דמידה הוא בההיא דתנן [בתמיד נשחט] בערבי פסחים שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחברו וחברו לחברו וכו' עד והכהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד ומפ' בגמ' התם טעמא משום ברוב עם הדרת מלך דהתם לא שייך למימר לאו אורח ארעא שהרי כשהיה נותנה לחברו לא היה הולך לו אלא חוזר ומקבל ומושיט [וחוזר ומקבל ומושיט] שהרי רוב פסחים היה להם אבל היכא שמוליך עד לכבש והולך לו ההוא ודאי לאו אורח ארעא ע"כ:
יכין
הפייס השלישי חדשים לקטרת בואו והפיסו: כך הכריזו בעזרה [אב"י והרמב"ם לא הזכיר בהל' תמידין פ"ד ה"ז, לשון דחדשים לקטורת וז"ל א"ל הממונה מי שלא הקטיר קטורת מימיו יבוא ויפייס], ור"ל מי שבבית אב של היום שלא זכה עדיין בקטורת כל ימיו, יבוא לפייס זה, דלא הניחו לשום אדם לשנות בה דהזוכה בה מתעשר והראש בית אב הי' יודע ומכיר מי זכה בה כבר. וכבר אמרנו דהזוכה בתרומת הדשן זכה במחתה ולר"ב [תמיד פ"ה מ"ה] הזוכה בקטורת מכבד המחתה לאוהבו:
והרביעי חדשים עם ישנים: מי שזכה כבר או לא. שכולן שוין בה:
מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח: הוא המקטירן במזבח [עי' שקלים פ"ח סי' מ"ב]. וזהו פייס ד'. ולריטב"א [יומא פ"ב], לא העלם רק עד סמוך למזבח, ואח"כ מי שזכה בזריקת הדם הוא הזוכה ג"כ בהקטרתן במזבח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
רבינו אשר |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות ישנים
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי