פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות יא ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יא · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת, וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני, חולצין ולא מייבמין.

וכן הוא להם חולץ ולא מייבם.

היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם, הוא חולץ ומייבם, והם, אחד חולץ ואחד מייבם.

נוסח הרמב"ם

מי שלא שהת אחר בעלה שלשה חודשים ונישאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להם חולץ ולא מייבם היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם או חולץ או מייבם והם אחד חולץ ואחד מייבם.

פירוש הרמב"ם

מי שלא שהתה אחר בעלה נ' חדשים כו': זה כולו מבואר על העיקר המפורסם שאשת אחיו מאמו אסורה לעולם ולפיכך חולץ ולא מיבם וכמו כן הם חולצים לה ולא מייבמים. ואמרו הוא או חולץ או מייבם ר"ל כשמת האח שאין בו ספק ובתנאי שאין לו אח ודאי זולת זה יחלוץ או ייבם אבל ממ"נ כשמת האחד מן האחים שהם מאחד מן האבות חולץ ואחד מן האחים שהם מן האב השני מייבם ובתנאי שתקדים החליצה כמו שבארנו כמה פעמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הן חולצין ולא מיבמין - לאשתו של ספק. ואחד מבני הראשון חולץ שמא בן אביהם היה. ולא מיבמין, שמא בן האחרון הוא והרי הוא אחיהן מן האם ולא מן האב ואשתו עליהן בכרת. וכן בני האחרון. וכן הוא חולץ לנשותיהן ולא מיבם:

היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון - שלא מאותה האם:

הוא או חולץ או מיבם - לאשת בן הראשון, אם אחיו הוא הרי טוב, ואם לאו, נכרית היא אצלו, וכגון שאין שם אח אלא הוא דליכא לספוקי ביבמה לשוק. וכן לאשת בן האחרון:

הם אחד חולץ ואחד מיבם - או בן הראשון או בן האחרון חולץ לה וחבירו מיבם. אם יבמתו היא הרי טוב, ואם לאו נכרית היא. ומשום יבמה לשוק ליכא למיחש שהרי חלץ לה יבמה:

פירוש תוספות יום טוב

היו לו אחים כו'. כתב הר"ב וכגון שאין שם אח אלא הוא וכן פירש רש"י. וז"ל התוספות היו לו אחים וכו' פירוש ומתו כולן ולא נשאר כי אם הוא לבדו ע"כ. ואין ספק אצלי שרש"י והר"ב שכתבו היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון והשמיטו אחים בתרא. לומר דאחים בתרא מיותר במשנה וכאילו לא תנן אלא אחים קמא וקאי אמן הראשון ומן האחרון והיינו מכל אחד אח אחד אבל מדלא כתבו דה"ג ש"מ דגרסתם כגירסתינו דאי לא תימא הכי אלא שגירסתם כמו שהעתיקו ולא הוצרכו לכתוב דה"ג. אם כן קשיא למאי כתבו כלל והעתיקו זו הבבא מהמשנה בלא פירוש ולא צורך אלא דגירסתם כגירסתינו והוציאו אחים בתרא דכמאן דליתא דמי. ובין לתוספות ובין לרש"י המשנה ששנאה אחים בתרא צ"ע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מי שלא שהתה אחר בעלה וכו':    א"א לפרש אחר בעלה אחר מיתת בעלה משום סיפא דקתני והם פי' שני האבות אוננין עליו דבשלמא הוא אונן עליהם משכחת לה אפי' בנשואין דשני ואע"ג דקמא מית ליה כגון שלקטו עצמותיו לסוף שנים מרובות דכל אותו היום שלוקטו הוא אונן עליהם מדרבנן אלא הם אוננין עליו היכי משכחת לה קמא הא מית ליה ולא בגרושה משכחת לה וכמו שנפרש בסמוך:

אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון:    בספר הפרפראות להבדיל וגו' וסמיך ליה אשה כי תזריע שצריך להמתין שלשה חדשים להבחין בן זרע לזרע ולפרוש מן האשה סמוץ לוסתה ע"כ: וביד פ"ח דהל' יבום סי' ו' ז' ח' ובטור א"ה סי' ג' וסי' קע"ו ובחשן המשפט סי' רע"ו:


פירושים נוספים