משנה יבמות יא רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) נושאין - על האנוסה, ועל המפותה.

והאונס, והמפתה על הנשואה - חייב.

נושא אדם -

אנוסת אביו, ומפותת אביו,

אנוסת בנו, ומפותת בנו.

רבי יהודה אוסר -

באנוסת אביו, ובמפותת אביו.

(ב) גיורת - שנתגיירו בניה עימה,

לא חולצין, ולא מייבמין,

אפילו -

הורתו של ראשון שלא בקדושה, ולידתו בקדושה,

והשני - הורתו ולידתו בקדושה.

וכן השפחה - שנשתחררו בניה עימה.

(ג) חמש נשים - שנתערבו ולדותיהן,

הגדילו התערובות, ונשאו נשים - ומתו,

ארבעה - חולצין לאחת,

ואחד - מייבם.

הוא, ושלשה - חולצים לאחת,

ואחד - מייבם.

נמצאו ארבע חליצות, וייבום - לכל אחת ואחת.

(ד) האישה, שנתערב ולדה - בוולד כלתה,

הגדילו התערובות, ונשאו נשים - ומתו,

בני הכלה - חולצין, ולא מייבמין,

שהוא ספק אשת אחיו, ואשת אחי אביו.

בני הזקנה - או חולצין, או מייבמין,

שהוא ספק אשת אחיו, ואשת בן אחיו.

מתו הכשרים,

בני התערובת -

לבני הזקנה - חולצין, ולא מייבמין,

שהוא ספק אשת אחיו, ואשת אחי אביו.

ולבני הכלה - אחד חולץ, ואחד מייבם.

(ה) כוהנת, שנתערב ולדה - בוולד שפחתה,

הרי אלו - אוכלין בתרומה.

וחולקין - חלק אחד על הגורן.

ואינן מיטמאין - למתים.

ואינן נושאין נשים - בין כשרות, בין פסולות.

הגדילו התערובת - ושיחררו זה את זה,

נושאים נשים - הראויות לכהונה.

ואין מיטמאין - למתים,

ואם נטמאו - אינן סופגין את הארבעים.

ואינן אוכלין - בתרומה,

ואם אכלו - אינן משלמין קרן וחומש.

ואינן חולקין - על הגורן.

ואין מוכרין - את התרומה,

ואם מכרו - הדמים שלהן.

ואינן חולקין - בקודשי המקדש.

ואין נותנין להם - קדשים,

ואין מוציאין את שלהם - מידם.

ופטורים - מן הזרוע, ומן הלחיים, ומן הקיבה.

ובכורם - ירעה עד שיסתאב.

ונותנין עליהן - חומרי ישראל, וחומרי כהנים.

(ו) מי שלא שהת אחר בעלה - שלשה חודשים,

ונישאת, וילדה - ואין ידוע,

אם בן תשעה - לראשון,

או בן שבעה - לאחרון,

היו לה -

בנים מן הראשון, ובנים מן השני -

חולצין, ולא מייבמין.

וכן הוא להם - חולץ, ולא מייבם.

היו לו -

אחים מן הראשון, ואחים מן השני שלא מאותה האם -

או חולץ, או מייבם.

והם - אחד חולץ, ואחד מייבם.

(ז) היה - אחד ישראל, ואחד כוהן,

נושא אישה - הראויה לכוהן.

ואינו מיטמא - למתים,

ואם נטמא - אינו סופג את הארבעים.

ואינו אוכל - בתרומה,

ואם אכל - אינו משלם קרן וחומש.

ואינו חולק - על הגורן.

ואינו מוכר - את התרומה,

ואם מכר - הדמים שלו.

ואינו חולק - בקודשי המקדש.

ואין נותנין לו - קדשים,

ואין מוציאין את שלו - מידו.

ופטור - מן הזרוע, ומן הלחיים, ומן הקיבה.

ובכורו - יהא רועה עד שיסתאב.

ונותנין עליו - חומרי ישראל, וחומרי הכהנים.

היו שניהם - כהנים,

הוא אונן עליהם - והם אוננין עליו.

הוא אינו מיטמא להם - והם אין מיטמאין לו.

הוא אינו יורש אותם - אבל הם יורשים אותו.

ופטור על מכתו, וקללתו - של זה, ושל זה.

ועולה במשמרו של זה, ושל זה - ואינו חולק.

ואם היו שניהם במשמר אחד - נוטל חלק אחד.

הדף הראשי של משנה יבמות יא

משנה יבמות, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב