משנה חולין ז ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ז · משנה ג | >>
האוכל מגיד הנשה כזית, סופג ארבעים.
אכלו ואין בו כזית, חייב.
אכל מזה כזית ומזה כזית, סופג שמונים. רבי יהודה אומר, אינו סופג אלא ארבעים.
הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה כְּזַיִת,
- סוֹפֵג אַרְבָּעִים.
- אֲכָלוֹ, וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת,
- חַיָּב.
- אָכַל מִזֶּה כְּזַיִת וּמִזֶּה כְּזַיִת,
- סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים:
האוכל מגיד הנשה כזית - סופג את הארבעים.
- אכלו, ואין בו כזית - חייב.
- אכל מזה כזית, ומזה כזית - סופג שמונים.
- רבי יהודה אומר: אינו סופג אלא ארבעים.
אין אסור מן התורה אלא מה שעל הכף בלבד. ושאריתו וירכתו אסור מדרבנן, לפיכך מי שאכל כזית מן הגיד שעל הכף לוקה מדרבנן.
ואין הלכה כרבי יהודה:
אכלו ואין בו כזית חייב - משום דבריה הוא, חייב בכל שהוא, כאוכל נמלה כל שהוא שחייב:
מזה כזית - מירך של ימין כזית, וכן מירך של שמאל:
אינו סופג אלא ארבעים - דסבר ר' יהודה אינו נוהג אלא בשל ימין, דדריש הירך המיומנת שבירך יא. ואין הלכה כרבי יהודה:
אכלו ואין בו כזית חייב. כתב הר"ב משום דבריה הוא. עמ"ש במשנה ב' פ"ג דמכות:
רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים. כתב הר"ב דסבר רבי יהודה אינו נוהג אלא בשל ימין. דהכי נמי אמרינן בגמ' [דף צ' ע"ב] אמתני' דר"פ. ובירך של שמאל מתני' דלא כר' יהודה כו'. ומ"ש דדריש הירך המיומנת שבירך. ורבנן ההוא דפשיט איסוריה בכוליה ירך [הוא וקנוקנותיו ושרשיו נפשטין בכל הירך והיינו גיד הפנימי הגדול הנמצא בתחלת פריעת הירך] [רש"י] לאפוקי חיצון דלא. גמ' דף צ"א. ועיין סוף פרק י':
(יא) (על הברטנורא) ורבנן, דפשוט איסוריה בכוליה ירך, [הוא וקנוקנותיו ושרשיו נפשטין בכל הירך, והיינו גיד הנשה הפנימי הנמצא בתחלת פריעת הירך. רש"י.] לאפוקי חיצון דלא. גמרא:
האוכל מגיד הנשה וכו': גמ' אמר שמואל לא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד שנאמר אשר על כף הירך ופי' רש"י ז"ל שעל הכף אע"פ שהגיד ארוך אין אסור אלא מה ששוכב על הכף כף בשר הסובב את הקולית ודבוק לעצם והגיד ארוך ושוכב מקצתו ע"ג אותו בשר ומפ' בגמ' דהכי ס"ל נמי לרבנן אבל ר' יהודה פליג עלייהו וטעמיה מדכתיב הירך משמע דכולה ירך וכל מקום שיאכל ממנו כזית חייב וסתם מתני' דלא כר' יהודה דתניא אכלו ואין בו כזית חייב ר' יהודה אומר עד שיהא בו כזות דכתיב ביה אכילה ואין אכילה פחותה מכזית. וביד שם בהלכות מ"א פ"ח סימן ב' ג':
אבל מזה כזית וכו': ס"פ איתו ואת בנו ובפירקין דף צ"א. ובירושלמי ס"פ נושאין על האנוסה:
יכין
האוכל מגיד הנשה כזית: מהפנימי:
אכלו: כולו:
חייב: מדהוא בריה. דכל שהוא איסור שלם. ושהיה בו חיות. וצורתו גורמת איסורו [סי' שחץ]. הו"ל בריה. וחייב עליו בכל שהוא:
ומזה כזית: ר"ל כזית מגיד שבירך ימין וכזית מגיד שבירך שמאל:
סופג שמונים: אפילו בהתראה אחת מיירי. ואע"ג דבאוכל חלב וחלב מב' בהמות בהתראה אחת חייב רק מ' [כרמב"ם פ"ו משגגות ה"ב]. הכא מדאחד הוא של ימין ואחד של שמאל. חשיב ליה כב' מיני איסורים. ולפ"ז באכל ב' זיתים מב' ימיניים מב' בהמות גרע טפי. והו"ל כחלב וחלב מב' בהמות דאינו חייב רק מ'. אמנם לי"א [שהביא רמ"מ פ"ח ממ"א ה"ג] מיירי הכא בב' התראות דוקא. ואפילו מירך א' חייב פ' על ב' זיתים. רק נקט מב' ירכות משום ר' יהודה דס"ל דבב' ירכות חייב רק מ':
רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים: דס"ל דנוהג רק בימין. מיהו מדלא פליג רק לעניין מלקות. נ"ל דר"י מודה דגם בשמאל אסור עכ"פ מדרבנן וקיי"ל כרבנן [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת