משנה זבים ג

זבים פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק שלישי ("הזב והטהור") · >>

פרקי מסכת זבים: א ב ג ד ה

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא או שרכבו על גבי בהמה, אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס.

ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מטה, ועל האכלונס - בזמן שהן מחגירין, עלו באילן שכחו רע, בסוכה שכחה רע באילן יפה, בסולם מצרי בזמן שאינו קבוע במסמר, על הכבש ועל הקורה ועל הדלת בזמן שאין עשויין בטיט - טמאים.

רבי יהודה מטהר.

משנה ב

מגיפין או פותחין. וחכמים אומרים, עד שיהא זה מגיף וזה פותח.

מעלין זה את זה מן הבור.

רבי יהודה אומר, עד שיהא הטהור מעלה את הטמא.

מפשילין בחבלין.

וחכמים אומרים, עד שיהיה זה מושך הילך וזה מושך הילך.

אורגים בין בעומדין בין ביושבין, או טוחנין.

רבי שמעון מטהר בכולן, חוץ מן הטוחנין ברחים של יד.

פורקין מן החמור או טוענין: בזמן שמשאם כבד, טמאין; בזמן שמשאם קל, טהורין.

וכולן טהורין לבני הכנסת, וטמאין לתרומה.

משנה ג

הזב והטהור שישבו בספינה גדולה, איזו היא ספינה גדולה, רבי יהודה אומר, כל שאינה יכולה להמיט באדם.

ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש של מטה ועל האכלונס בזמן שאינן מחגירין,

עלו באילן שכחו יפה, בסוכה שכחה יפה, ובסולם צורי או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר, על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שהן עשויין בטיט אפילו מצד אחד, טהורין.

הטהור מכה את הטמא, טהור.

הטמא מכה את הטהור, טמא, שאם ימשך הטהור, הרי הטמא נופל.

משנה מנוקדת

==משנה א==

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה אוֹ בְאַסְדָּא אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רַע בְּאִילָן יָפֶה, בְּסֻלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ וְעַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין בְּטִיט, טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

משנה ב

מְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פוֹתֵחַ. מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא. מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ. אוֹרְגִים, בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין אוֹ טוֹחֲנִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד. פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם כָּבֵד, טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּשָׂאָם קַל, טְהוֹרִין. וְכֻלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת וּטְמֵאִין לַתְּרוּמָה.

משנה ג

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה, אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, וּבְסֻלָּם צוֹרִי אוֹ מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין בְּטִיט אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, טְהוֹרִין. הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא, טָהוֹר. הַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר, טָמֵא, שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל.

נוסח הרמב"ם

(א) הזב והטהור -

שישבו בספינה, או באסדה,

או שרכבו על גבי בהמה -

אף על פי שאין בגדיהם נוגעים - הרי אלו טמאים מדרס.

ישבו על הנסר, על הספסל, ועל הגשיש של מיטה, ועל הכלונס,

בזמן שהן מחגירין,

עלו באילן שכוחו רע, ובסוכה שכוחה רע,

ובסולם מצרי,

בזמן שאינו קבוע במסמר,

על הכבש, ועל הקורה, ועל הדלת,

בזמן שאינן עשוין בטיט -

טמאים.

רבי יהודה - מטהר.

(ב) מגיפין, או פותחין.

וחכמים אומרין: עד שיהא זה מגיף, וזה פותח.

מעלין זה את זה מן הבור.

רבי יהודה אומר: עד שיהא הטהור מעלה את הטמא.

מפשילין בחבלים.

וחכמים אומרין: עד שיהא זה מושך הילך, וזה מושך הילך.

אורגין בין בעומדין, בין ביושבין, או טוחנין.

רבי שמעון - מטהר בכולן,

חוץ מן הטוחנין בריחים של יד.

פורקין מן החמור, או טוענין -

בזמן שמשאן כבד - טמאין,

בזמן שמשאן קל - טהורין.

וכולן -

טהורין - לבית הכנסת,

וטמאין - לתרומה.

(ג) הזב והטהור -

שישבו בספינה גדולה,

איזו היא ספינה גדולה?

רבי יהודה אומר: כל שאינה יכולה להמיט באדם.

ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מיטה, ועל הכלונס,

בזמן שאינן מחגירין,

עלו באילן שכוחו יפה, ובסוכה שכוחה יפה,

בסולם צורי, או מצרי,

בזמן שהוא קבוע במסמר,

על הכבש, ועל הקורה, ועל הדלת,

בזמן שהן עשויין בטיט, אפילו מצד אחד -

טהורין.

טהור מכה את הטמא - טהור.

טמא מכה את הטהור - טמא,

שאם ימשך הטהור - הרי הטמא נופל.

פירושים

משנה זבים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב