משנה זבים ג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת זבים · פרק ג · משנה ג | >>

הזב והטהור שישבו בספינה גדולה, איזו היא ספינה גדולה, רבי יהודה אומר, כל שאינה יכולה להמיט באדם.

ישבו על הנסר על הספסל על הגשיש של מטה ועל האכלונס בזמן שאינן מחגירין,

עלו באילן שכחו יפה, בסוכה שכחה יפה, ובסולם צורי או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר, על הכבש על הקורה ועל הדלת בזמן שהן עשויין בטיט אפילו מצד אחד^יא, טהורין.

הטהור מכה את הטמא, טהור.

הטמא מכה את הטהור, טמא, שאם ימשך הטהור, הרי הטמא נופל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה, אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם. יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה וְעַל הָאַכְלוֹנָס בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין, עָלוּ בְאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, וּבְסֻלָּם צוֹרִי אוֹ מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה וְעַל הַדֶּלֶת בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין בְּטִיט אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, טְהוֹרִין. הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא, טָהוֹר. הַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר, טָמֵא, שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הזב והטהור -

שישבו בספינה גדולה,

איזו היא ספינה גדולה?

רבי יהודה אומר: כל שאינה יכולה להמיט באדם.

ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מיטה, ועל הכלונס,

בזמן שאינן מחגירין,

עלו באילן שכוחו יפה, ובסוכה שכוחה יפה,

בסולם צורי, או מצרי,

בזמן שהוא קבוע במסמר,

על הכבש, ועל הקורה, ועל הדלת,

בזמן שהן עשויין בטיט, אפילו מצד אחד -

טהורין.

טהור מכה את הטמא - טהור.

טמא מכה את הטהור - טמא,

שאם ימשך הטהור - הרי הטמא נופל.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

להמיט באדם - שתטה בו כשעולה בה.

וכבר נתבאר לך כי אמרו בתחילת הפרק ספינה ולא ביארה, היא ספינה קטנה שהיא מטה באדם.

והמאמר כולו מבואר ממה שקדם ביאורו בפרק זה:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

הני תרי בבי קתני לענין טהרה:

טמא. היינו זב:

הרי הטמא נופל. שכן דרך המכה את חבירו אם היה חבירו נמשך היה המכה נופל לכך נחשב המכה דהיינו הזב כנשען על הטהור ודבר תימה דמהאי טעמא נמי טהור המכה את הטמא יהא טמא וברישא קתני טהור ואמאי טהור הא נשען על הזב ותנן בסוף פירקין דלעיל דמשכב מטמא אדם בשבעה דרכים ואי הוה מפרשים דהכא לענין טומאת מדרס איירי ניחא דטהור המכה את הטמא טהור מטומאת מדרס אבל טמא המכה את הטהור בגדי הטהור טמאין טומאת מדרס וכן משמע בתוספתא דלענין בגדים תנן:

תני"א בתוספת"א [פ"ד] טמא מכה את הטהור וטהור מכה את הטמא בגדי טהור טמאין דברי ר' מאיר וחכמים אומרים טהור מכה את הטמא בגדי טהור טהורים טמא מכה את הטהור שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל בגדי טהור טמאים רבי שמעון אומר תוקעו טמא רותקו טהור רבי יהודה אומר טטרגין ששני ראשיה נוגעין בארץ ואמצעיתה רופפת והטמא והטהור יושבין עליה בגדי טהור טהורים וחכמים אומרים עד שיהא זה מגיף וזה פותח ועד שיהא הטהור מעלה את הטמא ור' שמעון מטהר ומודה ר' שמעון בשנים שהיו טוחנין ברחיים של חמור או ברחיים של יד פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד בגדי הטהור טמאין. פי' וחכמים אומרים טהור מכה את הטמא ומתני' רבנן היא. תוקעו המכה בכח כמו ההוא גברא דתקע ליה לחבריה בריש שור שנגח ארבעה וחמשה (דף לו:). רותקו מכה ברפיון מלשון ורתוקות וכמו (יחזקאל ז) עשה הרתוק. טטרגין כמין נסר הוא. זה מגיף וזה פותח היינו כדתנן לעיל ברחיים של חמור או ברחיים של יד ומתני' דקתני לעיל אלא של יד לאו דוקא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כל שאינה יכולה להמיט באדם - שהיא גדולה כל כך שכשעולה בה אדם אינה מתמוטטת:

הטהור מכה את הטמא - את הזב:

הרי הטמא נופל - שכן דרך המכה את חברו, אם היה חברו נמשך היה המכה נופל, ולכך נחשב זה המכה כנשען על הטהור. ודוקא לענין טומאת מדרס איירי, דטהור המכה את הטמא, טהור מטומאת מדרס. אבל טמא הוא, שהרי נשען על הזב. וטמא המכה את הטהור, בגדיו טמאים מדרס, דהוי כאילו הזב נשען עליו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ובסולם צורי. עיין במשנה ו' פ"ג דב"ב]:

אפי' מצד אחד. אפילו עלו מצד אחד. הרמב"ם פ"ח מהלכות משכב ומושב (הלכה ז'):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על המשנה) אפילו כו'. פירוש, אפילו שעלו מצד אחד. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הזב והטהור וכו': הני תרי בבי קתני לענין טהרה הר"ש ז"ל ונלע"ד דמרישא לא שמעינן שפיר בבי דסיפא ולהכי אצטריך למיתנינהו וקל להבין:

להמיט באדם: הרא"ש ז"ל נראה דגריס להסיט באדם וכך הוא הלשון שם ביד אלא ששם בפ"ט סי' ד' כתב בספינה קטנה היכולה להמיט באדם אחד. ומ"מ להמיט בה אדם אחד:

בסולם צורי: פי' אפילו אם אינו קבוע במסמר או מצרי בזמן שהוא קבוע במסמר והרמב"ם ז"ל השמיט סולם צורי שם ביד ושם מצאתי כתוב או בכבש ובקורה ובדלת שמחוברין בטיט אפילו עלו מצד אחד ה"ז טהור ע"כ:

שאם ימשך הטהור הרי הטמא נופל: מתני' רבנן היא ור"מ פליג עלייהו בתוספתא וקאמר דבין טמא מכה את הטהור או טהור מכה את הטמא בגדי טהור טמאים ור"ש ס"ל דאם מכה בכח טמא ואם מכה ברפיון טהור:

בפי' רעז"ל אבל טמא הוא שהרי נשען על הזב. אמר המלקט לשון הרא"ש ז"ל אבל הוא ובגדיו ראשונים כדין משא הזב ע"כ: