משנה זבים ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הזב והטהור -

שישבו בספינה, או באסדה,

או שרכבו על גבי בהמה -

אף על פי שאין בגדיהם נוגעים - הרי אלו טמאים מדרס.

ישבו על הנסר, על הספסל, ועל הגשיש של מיטה, ועל הכלונס,

בזמן שהן מחגירין,

עלו באילן שכוחו רע, ובסוכה שכוחה רע,

ובסולם מצרי,

בזמן שאינו קבוע במסמר,

על הכבש, ועל הקורה, ועל הדלת,

בזמן שאינן עשוין בטיט -

טמאים.

רבי יהודה - מטהר.

(ב) מגיפין, או פותחין.

וחכמים אומרין: עד שיהא זה מגיף, וזה פותח.

מעלין זה את זה מן הבור.

רבי יהודה אומר: עד שיהא הטהור מעלה את הטמא.

מפשילין בחבלים.

וחכמים אומרין: עד שיהא זה מושך הילך, וזה מושך הילך.

אורגין בין בעומדין, בין ביושבין, או טוחנין.

רבי שמעון - מטהר בכולן,

חוץ מן הטוחנין בריחים של יד.

פורקין מן החמור, או טוענין -

בזמן שמשאן כבד - טמאין,

בזמן שמשאן קל - טהורין.

וכולן -

טהורין - לבית הכנסת,

וטמאין - לתרומה.

(ג) הזב והטהור -

שישבו בספינה גדולה,

איזו היא ספינה גדולה?

רבי יהודה אומר: כל שאינה יכולה להמיט באדם.

ישבו על הנסר, על הספסל, על הגשיש של מיטה, ועל הכלונס,

בזמן שאינן מחגירין,

עלו באילן שכוחו יפה, ובסוכה שכוחה יפה,

בסולם צורי, או מצרי,

בזמן שהוא קבוע במסמר,

על הכבש, ועל הקורה, ועל הדלת,

בזמן שהן עשויין בטיט, אפילו מצד אחד -

טהורין.

טהור מכה את הטמא - טהור.

טמא מכה את הטהור - טמא,

שאם ימשך הטהור - הרי הטמא נופל.

הדף הראשי של משנה זבים ג

משנה זבים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב