משנה זבים א דפוסים
משנה זבים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הרואה ראיה אחת של זוב. בית שמאי אומרים, כשומרת יום כנגד יום. ובית הלל אומרים, כבעל קרי.
ראה אחת, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה שתים או אחת מרובה כשתים. בית שמאי אומרים, זב גמור. ובית הלל אומרים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.
אמר רבי אליעזר בן יהודה, מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור.
ועל מה נחלקו, על הרואה שתים או אחת מרובה כשתים, ובשני הפסיק, ובשלישי ראה אחת. בית שמאי אומרים, זב גמור. ובית הלל אומרים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.
הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו, בית שמאי אומרים, סותר שני ימים שלפניו, ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו.
רבי ישמעאל אומר, הרואה בשני, סותר את שלפניו.
רבי עקיבא אומר, אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי, שבית שמאי אומרים, סתר שני ימים שלפניו, ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו.
בראה קרי. אבל אם ראה זוב, אפילו יום שביעי, סתר את שלפניו.
ראה אחת היום ושתים למחר, שתים היום ואחת למחר, שלש לשלשה ימים או לשלשה לילות, הרי זה זב גמור.
ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג, ואחר כך ראה שתים או אחת מרובה כשתים, או ראה שתים או אחת מרובה כשתים, והפסיק כדי טבילה וסיפוג, ואחר כך ראה אחת, הרי זה זב גמור.
ראה אחת מרובה כשלש, שהיא כמין גד יון לשילוח, שהן כדי שתי טבילות וכשני ספוגין, הרי זה זב גמור.
ראה אחת מרובה כשתים, מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.
אמר רבי יוסי, לא אמרו אחת מרובה אלא אם כן יש בה כדי שלש.
ראה אחת היום ואחת בין השמשות, אחת בין השמשות ואחת למחר, אם ידוע שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לקרבן ולטומאה.
אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה וספק לקרבן.
ראה שני ימים בין השמשות, ספק לטומאה ולקרבן.
אחת בין השמשות, ספק לטומאה.
משנה זבים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב