משנה זבים א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הרואה ראייה אחת של זוב -

בית שמאי אומרין: כשומרת יום כנגד יום.

בית הלל אומרין: כבעל קרי.

ראה אחת, ובשני הפסיק,

ובשלישי ראה שתים, או אחת מרובה כשתים -

בית שמאי אומרין: זב גמור.

בית הלל אומרין: מטמא משכב ומושב,

וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.

אמר רבי אלעזר בן יהודה:

מודים בית שמאי בזה שאינו זב גמור,

על מה נחלקו?

על הרואה שתים, או אחת מרובה כשתים,

ובשני הפסיק, ובשלישי ראה אחת -

בית שמאי אומרין: זב גמור.

ובית הלל אומרין: מטמא משכב ומושב,

וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.

(ב) הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו -

בית שמאי אומרין: סתר שני ימים שלפניו.

בית הלל אומרין: לא סתר - אלא יומו.

רבי ישמעאל אומר: הרואה בשני - סתר שלפניו.

רבי עקיבה אומר:

אחד הרואה בשני, ואחד הרואה בשלישי -

שבית שמאי אומרין: סתר שני ימים שלפניו,

ובית הלל אומרין: לא סתר - אלא יומו.

ומודים,

ברואה ברביעי, שלא סתר אלא יומו - ברואה קרי,

אבל, אם ראה זוב -

אפילו יום שביעי - סתר שלפניו.

(ג) ראה אחת היום, ושתים למחר,

שתים היום, ואחת למחר,

שלש לשלשה ימים, או לשלשה לילות - הרי זה זב גמור.

(ד) ראה אחת, והפסיק כדי טבילה וסיפוג,

ואחר כך ראה שתים, או אחת מרובה כשתים,

או שראה שתים, או אחת מרובה כשתים,

והפסיק כדי טבילה וסיפוג,

ואחר כך ראה אחת - הרי זה זב גמור.

(ה) ראה אחת מרובה כשלש, שהיא כמגדיון,

ולשילוח, שהן כשתי טבילות וכשני ספוגין -

הרי זה זב גמור.

ראה אחת מרובה כשתים -

מטמא משכב ומושב,

וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.

אמר רבי יוסי:

לא אמרו אחת מרובה,

אלא אם כן - יש בה כדי שלש.

(ו) ראה אחת היום, ואחת בין השמשות,

אחת בין השמשות, ואחת למחר -

אם ידוע שמקצת הראייה מהיום, ומקצתה למחר - ודאי לטומאה ולקרבן.

ואם ספק שמקצת הראייה מהיום, ומקצתה למחר - ודאי לטומאה, וספק לקרבן.

ראה שני ימים בין השמשות - ספק לטומאה ולקרבן.

אחת בין השמשות - ספק לטומאה.

הדף הראשי של משנה זבים א

משנה זבים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב