משנה זבחים יג ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יג · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ, חייב.

מלק בחוץ והעלה בחוץ, פטור.

השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ, פטור.

שחט בחוץ והעלה בחוץ, חייב.

נמצא, דרך הכשירו מבפנים, פטורו בחוץ.

דרך הכשירו בחוץ, פטורו בפנים.

רבי שמעון אומר: כל שחייבין עליו בחוץ, חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ, חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ.

משנה מנוקדת

הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,

חַיָּב;
מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,
פָּטוּר.
הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,
פָּטוּר;
שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ,
חַיָּב.
נִמְצָא,
דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ מִבִּפְנִים, פְּטוּרוֹ בַּחוּץ;
דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בַּחוּץ, פְּטוּרוֹ בִּפְנִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ,
חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ,
חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ:

נוסח הרמב"ם

המולק את העוף בפנים, והעלה בחוץ - חייב.

מלק בחוץ, והעלה בחוץ - פטור.
השוחט את העוף בפנים, והעלה בחוץ - פטור.
שחט בחוץ, והעלה בחוץ - חייב.
נמצא -
דרך הכשרו מבפנים - פטורו מבחוץ,
דרך הכשרו בחוץ - פטורו מבפנים.
רבי שמעון אומר:
כל שחייבין עליו בחוץ,
חייבין על כיוצא בו בפנים - שהעלהו בחוץ,
חוץ מן השוחט בפנים, והמעלה בחוץ.

פירוש הרמב"ם

כבר ידעת ממה שהקדמנו שמליקה בפנים ושחיטה בחוץ, ואם נתחלף העניין הרי זה פסול והוא נבלה, ולפי העיקר הזה יתבאר המאמר הזה כולו.

ומחלוקת רבי שמעון וחכמים אינו אלא בשוחט בלילה.

שחכמים אומרים, אם שחט קדשים בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור, שאין במקדש שחיטה בלילה ויהיה הזבח פסול כמו שבארנו בתחילת דברינו, ולפיכך אינו חייב על ההעלאה ההיא שום דבר. אבל אם שחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ חייב, מפני ששחיטה בחוץ בלילה כשירה היא, ולפיכך חייב על השחיטה בחוץ ועל העולה בחוץ.

וחולק רבי שמעון על זה ואומר, כשם ששוחט בחוץ בלילה והעלה חייב, כך אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ חייב על העלייה. והוא עניין מה שאמר כל שחייבין עליו בחוץ, חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ, חוץ מהשוחט עוף בפנים והעלהו בחוץ שהוא פטור, אף על פי שאם שחט והעלה בחוץ חייב כמו שזכרנו.

ואין הלכה כרבי שמעון:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מלק בחוץ. נבלה היא שאין מליקה אלא בפנים לכך פטור על העלאתו בחוץ. וא"ת והלא כל הנעלים בחוץ נפסלו ביציאתן, וכן השוחט בחוץ פסול הוא וחייבין על העלאתו התם רחמנא רבייה כב אבל לענין שאר פסולים מתקבלים בפנים בעינן:

שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. אף על העלאה. דכל שמתחייב על שחיטתו בחוץ אם חזר והעלן הוא או אחר, חייב:

נמצא דרך הכשרו בפנים. בגמרא קאמר, תני דרך חיובו בפנים פטורו בחוץ, ודרך חיובו בחוץ פטורו בפנים. כגון שחט העוף בפנים והעלה בחוץ פטור. שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. מלק בפנים והעלה בחוץ חייב. מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור. נמצא, במקום שמתחייב על העלאתו אם נעשית העבודה הראשונה בפנים כגון במליקת פנים פטור על העלאתו אם נעשית המליקה בחוץ. ודרך שמתחייב על העלאה אם נעשית עבודה הראשונה בחוץ כגון בשחיטה, פטורו בפנים, אם נשחט בפנים והעלה בחוץ:

רבי שמעון אומר כו'. במלתיה דתנא קמא חסורי מחסרא והכי קתני, וכן השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ פטור, דאינה מתקבלת בפנים כג, דכתיב (ויקרא יט) ביום זבחכם, ולא בלילה, ונמצא הזבח פסול ולפיכך אינו חייב על העלאתו. אבל אם שחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ חייב, מפני שהשחיטה בחוץ בלילה כשרה היא כד לפיכך חייב שתים על השחיטה ועל ההעלאה. ופליג רבי שמעון בהא ואמר, כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ. כלומר, כשם שהשוחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ חייב, כך אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ חייב כה על ההעלאה, חוץ מהשוחט עוף בפנים כו והעלהו בחוץ שהוא פטור אע"פ שאם שחט והעלה בחוץ חייב. ואין הלכה כר' שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

מלק בחוץ כו'. כתב הר"ב וא"ת והלא כל הנעלים כו' התם רחמנא רבייה כדכתיבנא בריש פרקין בדבור כיון שהוציאו כו':

שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. פירש"י שחיטה בחוץ בעוף רבייה רחמנא מאו אשר ישחט ואהעלאתו נמי אמרינן ואליהם תאמר לערב פרשיות דכל שמתחייב על שחיטתו בחוץ אם חזר כו':

רבי שמעון אומר כל שחייבין כו'. כתב הר"ב במלתיה דת"ק חסורי מחסרא וה"ק וכן השוחט בהמה בלילה בפנים וכו' פירש"י אפילו עלתה תרד ור' יהודה היא דאמר הכי בפ"ט משנה ב' ע"כ. ומ"ש הר"ב אבל אם שחט בלילה בחוץ כו' שהשחיטה בחוץ בלילה כשירה. פירש"י דבשחיטת חוץ ל"ש לילה מיום. דהא ראוי הוא לבא אל פתח אוהל מועד למחר ובהעלאתו נמי חייב דהא כתיב ואליהם תאמר ע"כ. ומ"ש הר"ב ופליג ר"ש בהא ואמר. כל שחייבים כו' כך אם שחט בפנים בלילה כו' פירש"י דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפ"ט [שם]:

חוץ מן השוחט בפנים. פירש הר"ב שוחט עוף בפנים. וא"ת לר"ש מ"ש שוחט בהמה בלילה בפנים משוחט עוף בפנים. וי"ל דשוחט עוף בפנים מקטל קטליה ואם עלה ירד אפילו לר"ש אע"ג דלא מטמא בגדים אבית הבליעה [*כדלעיל ספ"ז] תוס':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) כמו שכתבתי בריש פרקין. ושחיטה בחוץ בעוף פירש"י דרחמנא רבייה מאו אשר ישחט. ואהעלאתו נמי אמרינן ואליהם תאמר, לערב פרשיות, דכל שמתחייב על שחיטתו בחוץ אם חזר כו':

(כג) (על הברטנורא) ואפילו עלתה תרד. ור' יהודה הוא דאמר הכי בפ"ט מ"ב. רש"י:

(כד) (על הברטנורא) דבשחיטת חוץ לא שנא לילה מיום, דהא ראוי הוא לבוא אל פתח אוהל מועד למחר. ובהעלאתו נמי חייב דהא כתיב ואליהם תאמר. רש"י:

(כה) (על הברטנורא) דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפ"ט שם. רש"י:

(כו) (על הברטנורא) ואם תאמר מאי שנא משוחט בהמה בלילה בפנים. ויש לומר דשוחט עוף בפנים מקטל קטליה, ואם עלה ירד אפילו לר' שמעון אע"ג דלא מטמא בגדים אבית אבליעה כדלעיל סוף פרק ז' תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המולק את העוף בפנים וכו':    ביד שם פי"ח סימן י"ז י"ח:

השוחט את העוף בפנים:    תוס' פ' חטאת דף ס"ט:

רש"א כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ:    והשוחט בהמה בלילה בפנים והעלהו בחוץ חייב כאילו שחטה בחוץ דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפ' המזבח מקדש דקתני רש"א עולה אין לי אלא עולה כשרה מנין לרבות שנשחטה בלילה וכו' ובגמרא במסקנא מכח ברייתא מפ' דר"ש ארישא קאי המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור ור"ש אומר כל שחייבין עליו בפנים שהעלהו בחוץ חייבין על כיוצא בו שמלק בחוץ והעלה בחוץ והמשנה מוטעית וכך צריך לדחוק ולהגיהה ותני בה רש"א כל שחייבין עליו בפנים שהעלהו בחוץ חייבין וכו' כדכתבינן ודקתני סיפא חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ אדיוקא דמילתיה קאי דאיכא למידק ממילתיה דר"ש הא כל שאין חייבין עליו בפנים והעלהו בחוץ כגון קדשים פסולין שלא היה פסולן בקודש [כגון] הרובע והנרבע וכו' אין חייבין עליהם אם שחטן בחוץ והעלן בחוץ דלא קרינן בהו ואל פתח אהל מועד לא הביאו חוץ מן השוחט בפנים והעלהו בחוץ שאע"פ שפטור על העלאתו בחוץ חייבין על כיוצא בו בחוץ ששחט העוף בחוץ והעלהו בחוץ דהא אתרבאי שחיטתו מאו אשר ישחט והעלאתו מואליהם תאמר:

תפארת ישראל

יכין

מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור:    על המליקה בחוץ פטור. מדכתיב אשר ישחט. על השחיטה בחוץ חייב ולא על המליקה. ועל ההעלאה בחוץ פטור. דמדאין מליקה בחוץ, הו"ל כמעלה נבילה [עי' זבחים ק"ז א']:

השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור:    מדכבר נפסל. ואף דכל מנחה או בשר קדשים שהוציאן מהעזרה נפסלו. ואפ"ה כשהעלן בחוץ חייב. התם רחמנא רבייא בפירוש:

שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב:    אף על ההעלאה, דשחיטת עוף קדשים בחוץ רחמנא רביי' דחייב. ומדחייב בשחיטתו בחוץ, חייב גם על העלאתו בהעלו הוא או אחר:

דרך הכשרו בחוץ פטורו בפנים:    ר"ל נמצא דרך הכשר חיובו מבפנים. דהיינו מליקה. שכשמלק בפנים חייב כשהעלהו אח"כ בחוץ. פטורו מבחוץ. שכשמלק בחוץ והעלהו אח"כ בחוץ. פטור. ודרך הכשר חיובו בחוץ, דהיינו שחיטה, שכששחט בחוץ והעלהו אח"כ בחוץ. הרי חייב. הו"ל פטורו מבפנים. שכששחט בפנים והעלהו בחוץ. פטור:

חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ:    ר"ש את"ק קאי. דמדקאמר ת"ק נמצא דרך וכו'. על כרחך דאתי לרבויי נמי מלתא אחריתא כגון שוחט אפילו בהמה בלילה. דאיהו נמי דרך הכשר חיובו בחוץ. דכששחט בלילה בחוץ והעלה אח"כ בחוץ חייב. לפיכך פטור בפנים. בששחט בהמה בלילה בפנים והעלה אותה בחוץ פטור ג"כ. ואהא קאמר ר"ש. כל שחייבין עליו בחוץ. דהיינו שחט בלילה בחוץ והעלהו בחוץ דחייב ב'. כך בשחט בלילה בפנים והעלהו בחוץ חייב. דהרי לדידיה מחזי חזי לפנים. דאם עלתה לא תרד [כפ"ט מ"ב]:

חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ:    ר"ל חוץ מאותו השוחט בפנים והעלה בחוץ דקמיירי בה ת"ק. דהיינו בעוף. בהא מודינא דפטור. אף דאם שחטו והעלהו בחוץ היה חייב שתים. וה"ט דפטור מדלא חזי לפנים. דאם עלה ירד:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים