משנה זבחים יג ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יג · משנה ד | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אחד קדשים כשרין ואחד קדשים י פסולין, שהיה פסולן בקודש, והקריבן בחוץ, חייב.

המעלה כזית יא מן העולה ומן האימורין בחוץ, חייב.

הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן המשיח, ומנחת נסכין, שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ, חייביב.

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולויג.

וכולם שהקריבן בפנים ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ, חייב.

וכולן שחסרו כל שהן יד והקריבן בחוץ, פטור.

משנה מנוקדת

אֶחָד קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין,

שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ,
וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ,
חַיָּב.
הַמַּעֲלֶה כַּזַּיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵמוּרִין בַּחוּץ,
חַיָּב.
הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת,
וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִין,
שֶׁהִקְרִיב מֵאֶחָד מֵהֶן כַּזַיִת בַּחוּץ,
חַיָּב.
רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר,
עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלּוֹ.
וְכֻלָּם שֶׁהִקְרִיבָן בִּפְנִים וְשִׁיֵּר בָּהֶן כַּזַּיִת,
וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ,
חַיָּב.
וְכֻלָּן שֶׁחָסְרוּ כָּל שֶׁהֵן וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ,
פָּטוּר:

נוסח הרמב"ם

אחד קדשים כשרים,

ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש -
והקריבן בחוץ - חייב.
המעלה כזית מן העולה, ומן האימורין בחוץ - חייב.
הקומץ, והלבונה,
והקטורת, ומנחת כהנים,
ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים,
שהקריב מאחד מהן כזית בחוץ - חייב.
רבי אליעזר - פוטר, עד שיקריב את כולן.
וכולן, שהקריבן בפנים, ושייר מהן כזית -
והקריבו בחוץ - חייב.
וכולן, שחסרו כל שהן -
והקריבן בחוץ - פטור.

פירוש הרמב"ם

היו פסולן בקדש - כגון הלן, ויוצא, ונשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, וחטאת ופסח ששחטן שלא לשמן. והביא ראיה על כל זה ממה שנאמר "לעשות אותו לה'"(ויקרא יז, ט), כל הנעשה לה' חייבין עליו בחוץ.

וכל אלו שמנאן בכאן דינן שישרפו כליל, כמו שבארנו בפרק רביעי.

ואין הלכה כרבי יהושע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהיה פסולן בקדש. כגון הלן והיוצא והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הואיל ובפנים אם עלו לא ירדו, מתקבל בפנים קרינן ביה וחייבין עליהן בחוץ, דכתיב (שם) לעשות אותו לה', כל הנעשה לה' חייבין עליו בחוץ, וכל שאינו נעשה לה' אין חייבין עליו בחוץ:

המעלה כזית מן העולה ומאימורין. חצי זית מזה וחצי זית מזה:

חייב. דכולה כליל:

הלבונה. של מנחת נדבה:

והקטורת. של כל יום פרס שחרית ופרס בין הערבים:

ומנחת כהנים. שהיא כליל וראויה להעלאה כקומץ של מנחת ישראל. אבל שיירי מנחת ישראל אינו חייב על העלאתן בחוץ:

מנחת כהן משיח. עשירית האיפה שהוא מביא בכל יום:

כזית. דהיינו שיעור הקטרה:

עד שיקריב את כולן. דקסבר כל המתירין מפסלי בחסרון, וכל זמן שלא קרבו כולן לא הויא הקטרה לצאת בעלים ידי חובתן. ולרבנן הני נמי הוי הקטרתן בכזית, היכא דכולו קיים ולא חסרו קודם הקטרה:

ושייר מהן וכו' חייב. שהרי בזה נגמרה הקטרה: וכולן שחסרו כל שהן. קודם הקטרה על ידי איבוד או שריפה, נפסלו בחסרונן, דכתיב (ויקרא ב) והנותרת מן המנחה, פרט לשחסרה היא או שחסר קומצה קודם הקטרה:

פירוש תוספות יום טוב

אחד קדשים כו'. ילפינן לכל קדשים מדכתיב זבח. וילפינן להקומץ וכולהו. מדכתיב ואל פתח אה"מ לא יביאנו כל הבא לאהל מועד חייבין עליו בחוץ:

המעלה כזית כו'. כיון דלר"י לעיל המעלה אבר חסר פטור כמ"ש שם. הכא בשאותו כזית הוא אבר. א"נ כשהוא ממקום שאינו אבר כגון שהוא בשר או חלב כ"כ הכ"מ בפי"ט מה' מה"ק. ועיין לקמן:

מן העולה ומן האימורים. פירש הר"ב חצי זית מזה כו'. לשון הרמב"ם שם עולה ואימוריה. ועמ"ש משנה א' ב' פ"ד דמעילה:

מנחת נסכים. עיין במשנה ב' פ"ו דמנחות:

שהקריב מא' מהן כזית בחוץ חייב. קסבר כי כתיב אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר. אשיעור הקטרה כתיב והיינו כזית. רש"י:

רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את כולו. מדלא פליג ארישא גבי עולה. אותו ה"נ דריש ליה אשיעור הקטרה כרבנן. ומיהו עולה דלא מיפסלה בחסרון. דכלעצמה בדם תלויה כפרתה. חייב בכזית. אבל בהני פליג דקא סבר קומץ כוליה היינו שיעור הקטרתו אף בפנים דהא מיפסל בחסרון וכן כולם שכולם מתירין כו'. רש"י:

שחסרו כל שהן. משיעורה הכשר דבלבונה שחסרה פליגי במנחות פ"ק דלר"ש כשירה אפי' עמדה על קורט א' ולר"י בב' קרטין. רש"י. וע"ש בפירש הר"ב במ"ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) קדשים כו'. ילפינן לכל קדשים מדכתיב זבח. וילפינן להקומץ וכולהו, מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא יביאנו, כל הבא לאהל מועד חייבים עליו בחוץ:

(יא) (על המשנה) כזית כו'. כיון דלר"י לעיל המעלה אבר חסר פטור, הבא בשאותו כזית הוא אבר. א"נ, כשהוא ממקום שאינו אבר כגון שהוא בשר או חלב. כ"מ:

(יב) (על המשנה) חייב. קסבר, כי כתיב אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר, אשיעור הקטרה כתיב והיינו כזית. רש"י:

(יג) (על המשנה) את כולו. מדלא פליג ארישא גבי עולה, אותו ה"נ דריש ליה אשיעור הקטרה כרבנן. ומיהו עולה דלא מיפסלה בחסרון, דכל עצמה בדם תלויה כפרתה חייב בכזית, אבל בהני פליג דקא סבר קומץ כוליה היינו שיעור הקטרתו אף בפנים דהא מיפסל בחסרון. וכן כולם שכולם מתירין כו'. רש"י:

(יד) (על המשנה) כל שהן. משיעור הכשר. דבלבונה שחסרה פליגי במנחות פ"ק דלר"ש כשרה אפילו עמדה על קורט אחד, ולר"י בשני קרטין. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המעלה כזית מן העולה ומאימוריה בחוץ חייב:    כצ"ל וכן הוגה בתלמוד הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. וכן הוא ביד פי"ט דהלכות מעשה הקרבנות. ובגמרא דייק עולה ואימוריה אין שלמים ואימוריהם לא. פירוש דאין בשרן מוטרף עם אימוריהן לכזית להעלאת חוץ משום דבשר שלמים לאו בר הקטרה הוא ולא קרינן ביה אל פתח אהל מועד לא יביאנו ותנן במתניתין להא דת"ר וכו':

ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח:    הא דפלגינהו משום דמנחת כהנים באה עשרון ומנחת כהן משיח חצי עשרון. תוס' ז"ל:

שהקריב מאחד מהם כזית בחוץ חייב:    ואיתה בתוס' דפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נ"ח.) ובת"כ פרק עשירי דפ' אחרי מות:

ר' אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו:    אלעזר בלי יוד גרסינן כדמוכח בגמרא דמכילתין דפ' ב"ש (זבחים דף מ"ב) ועיין במ"ש בשם תוס' ז"ל פ' בתרא דמנחות בבא דהמעלה את הקומץ בחוץ חייב דבסימן ג'. ומסקי אביי ורב אשי בגמרא דר' אלעזר דפליג אקטרת דמתני' וס"ל דגם בקטרת אינו חייב בכזית עד שיקריב את כולה בקטרת דיום הכפורים מיירי דכתיב בה שיעור מלא חפניו וחוקה קאי עלה לעכב שלא יחסר ומש"ה פטר לה ג"כ ר' אלעזר בחוץ פחות ממלא חפניו כיון דבדוכתה הוי דבר שאינן מתקבל אבל אם הקטיר כזית מקטרת של היכל בחוץ אפילו ר' אלעזר מחייבו כיון דבפנים במקומו בהיכל אין לה שיעור מן התורה דפרס שחרית ופרס בין הערבים אינו אלא מדרבנן ורבנן דמחייבי אפילו כשהקטיר כזית ממלא חפניו דיום הכפורים בחוץ דס"ל ילפינן הקטרת פנים מהקטרת היכל מה הקטרת היכל מתחייב עליה בחוץ בכזית כיון דבמקומה בהיכל הוי דבר המתקבל דהא מן התורה אין לה שיעור אף הקטרת מלא חפניו דיום הכפורים אם הקטיר כזית בחוץ חייב אע"ג דבמקומה אינו מתקבל כדאמרינן ואע"ג דרבנן אפילו חוץ מחוץ אשכחן דלא ילפי דהא המנסך פחות משלשה לוגין יין בחוץ פטור הואיל והוי דבר שאינו מתקבל בפנים פירוש במזבח שבעזרה אע"ג דאיכא הקטרת חלב בחוץ דמתחייב בכזית כיון דמתקבל בפנים וכ"ש פחות מג' לוגין דה"ל לחיוביה בחוץ דאית בהו כמה זיתים ותרוייהו במזבח שבעזרה שאני התם דניסוך מהקטרה לא ילפינן אע"ג דהוי חוץ מחוץ אבל הקטרה מהקטרה ילפי אע"ג דהוי פנים מחוץ:

וכולן שחסרו וכו':    תוס' בפירקין דף ק"ח. וביד פי"ט דהלכות מעשה הקרבנות סימן ג' ח' ט' י':

תפארת ישראל

יכין

שהיה פסולן בקדש:    כגון לן או יוצא או שנשחט במחשבת חוץ לזמנו או במחשבת חוץ למקומו:

המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ:    חצי זית מזה וחצי זית מזה:

חייב:    דמדכולם כליל. מצטרף:

והלבונה:    ממנחת נדבה:

והקטרת:    שמקטירין בכל יום במקדש:

ומנחת כהנים:    שכולה כליל:

ומנחת כהן המשיח:    חביתי כה"ג שמקריבין משלו בכל יום. שג"כ כולה כליל [עי' לעיל פ"י סי' מ']:

ומנחת נסכין:    כל מנחה שמביאין עם הקרבן עם נסכים. ובה אין נותנין לבונה. וג"כ כולה כליל [עי' מנחות פ"ה מ"ג]:

חייב:    אף שלא הקריב כולו רק כזית ממנו. חייב. וה"ה בכל דבר שאינו אבר כחלב ואימורין. די בכזית. אבל באבר. כ"ע מודו דאינו חייב רק כשהוא אבר שלם [רכ"מ פי"ט מקרבנות הי"א]:

רבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו:    בחוץ. דכל שחסר לא חזי לפנים. דהרי בהקטירו לפנים חסר. פסול. ולהכי לא חייב עליו בחוץ אפי' אינו אבר:

ושייר בהן כזית והקריבן בחוץ חייב:    מדנגמר בו ההקטרה:

וכולם שחסרו כל שהן:    שנאבד מהן קצת או נשרף קודם הקטרה:

והקריבן בחוץ:    כשהן חסירין:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים