משנה גיטין ט ט

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ט · משנה ט | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

יצא שמה בעיר מקודשת, הרי זו מקודשת.

מגורשת, הרי זו מגורשת.

ובלבד שלא יהא שם אמתלאלח.

איזו היא אמתלא? גירש איש פלוני את אשתו על תנאילט, זרק לה מ קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו, זו היא אמתלא.

משנה מנוקדת

יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת,

הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.
מְגֹרֶשֶׁת,
הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא.
אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא?
גֵּרֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי,
זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ,
סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ,
זוֹ הִיא אֲמַתְלָא:

נוסח הרמב"ם

יצא שמה בעיר,

מקודשת - הרי זו מקודשת.
מגורשת - הרי זו מגורשת.
ובלבד - שלא יהא שם אמיתלא.
איזו היא אמיתלא:
גירש איש פלוני את אשתו - על תנאי,
זרק לה קידושיה, ספק קרוב לה - ספק קרוב לו,
זו היא אמיתלא.

פירוש הרמב"ם

מה שאמר מגורשת - אינו רוצה לומר ששמענו שיצא קול מאשת איש גירשה בעלה שלפיכך נאסור אותה על בעלה מפני שיצא שמה מגורשת, אבל הוא אומר שאם יצא שמה מקודשת אחר שיצא שמה מגורשת על אותה אשה בעצמה שהיא נתגרשה מאלו הקידושין, הרי זו מגורשת, שהרי קול ושוברו עמו לפי שהקול אסרה והקול מתיר אותה. אבל אם נתבררו הקידושין בעדים וכל שכן אם היתה נשואה, לא נתקיימו גירושיה אלא בעדים, כמו שנתבאר בזאת המסכתא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יצא שמה בעיר מקודשת - פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום:

מגורשת הרי זו מגורשת - ארישא קאי לז, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה לינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו:

ובלבד שלא יהא שם אמתלא - שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח הקול:

פירוש תוספות יום טוב

מגורשת. כתב הר"ב ארישא קאי כו'. גמ'. דאילו למיסר אגברא כהן הא קי"ל כל קלא דבתר נשואין. לא חיישינן ליה. ופרש"י דלהקל לינשא לשוק. פשיטא דלא נשרי א"א לעלמא משום יציאת קול:

אמתלא. משל וטעם כו'. רש"י:

על תנאי. שמא לא נתקיים התנאי. רש"י:

זרק לה קידושיה ספק כו'. זו היא אמתלא של קדושין והה"נ איפכא. רש"י. ולא דמי להא דבמשנה (ה' פ"ו) [ח' פ"ג] דיבמות ע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לז) (על הברטנורא) גמרא. דאלו. למיסר אגברא (אם אשת כהן היא רש"י) הא קי"ל כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה:

(לח) (על המשנה) אמתלא. משל וטעם. רש"י:

(לט) (על המשנה) על תנאי. שמא לא נתקיים התנאי. רש"י:

(מ) (על המשנה) זו היא. אמתלא של קדושין והה"נ איפכא. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

יצא שמה בעיר מקודשת:    וכו'. ביד פ"ט דהלכות אישות סי' כ"ב כ"ג ובפ' עשירי דה"ג סי' כ' ובפי"ז דהלכות איסורי ביאה סימן כ' ובטור אבן העזר סימן ו' וסימן מ"ו. והתם מוסיף גבי קדושי ספק אם יש בקדושין שוה פרוטה או שהיה קטן והוא מן הגמרא:

מגורשת ה"ז מגורשת:    פי' רש"י ז"ל קס"ד דה"ק אשת כהן שיצא עליה קול פלונית נתגרשה היום ה"ז מגורשת ואסורה לישב עוד תחתיו ע"כ. ומש"ה פריך בגמרא ואסרינן לה אגברה אם הוא כהן והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה ומשני דארישא קאי וכו' כדפי' רעז"ל ופרש"י עוד דאילו מגורשת להקל שתנשא לשוק ליכא לפרושי דמשום יציאת קול נישרי אשת איש לעלמא ע"כ:

גירש איש פלוני:    זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי וזרק אמתלא של קדושין והה"נ אפכא רש"י ז"ל והר"ן ז"ל. ונלע"ד דהא דלא קתני איזו היא אמתלא קדש איש פליני את אשתו או גרשה על תנא' זרק לה קדושיה. או גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה סרכא מתני' דיבמות פ' ד' אחין סי' ח' דנקט גבי קדושין נקט הכא נמי גבי קדושין ואע"ג דהתם נמי מצי למיתני גבי גירושין מאי דתני גבי קדושין כדאיתא התם בגמרא וכדכתיבנא ליה התם מ"מ קשה לע"ד אמאי לא תני הכא גבי הגט כל הני דתני התם כתב בכתב ידו ואין עליו עדים וכו' ושמא משום דהנהו כשרים ודאי מן התורה כדכתיבנא התם והתם נמי קשה אמאי לא תני גרשה על תנאי כדתני הכא או ליתני התם גירושי ספק קדושי ספק סתמא ולישתוק ואנא מפרישנא ליה כל מין ספק ומיהו הא לא קשיא דהא איצטריך לתנא לפרושי ולמיתני זהו ספק קדושין למעוטי כדאיתא התם בגמרא וכדכתיבנא ליה התם ועוד קשה לע"ד למאי אצטריך זו היא אמתלא דהדר קתני הכא בסיפא ולמעוטי מאי כדדייק התם בגמ' וכדכתיבנא התם ושמא למעוטי הנהו דתני התם ומן הטעם שכתבנו ועדיין צל"ע: ועוד כתב הר"ן ז"ל ה"ז מגורשת שנראה מדברי רש"י ז"ל שאפילו יצא קול שני של גירושין אפילו מכאן ועד עשרה לשבור ולבטל קול הקדושין שלפניו ואסורה ומותרת לעלמא דאע"ג דלקמן מסקינן דבאמתלא לא שריא אלא כשהיא יוצאה כאחד עם הקדושין התם היינו טעמא לפי שהאמתלא היא על תנאי וכיוצא בו הפך הקול הראשון שהיה סתם אבל קול של גירושין אינו סותר כלל קול הקדושין אבל הראב"ד ז"ל כתב דאף בגירושין בעינן שיצא קול הגירושין עם הקדושין כדי שיהא שוברו עמו ע"כ. ופי' רש"י ז"ל כאן וגם בפרק שני דכתובות דף כ"ב אמתלא משל וטעם ע"כ. נראה שהוא ז"ל מפרש אמתלא כמו מתלא שהוא תרגום של משל. ופירוש שלא יהא שם אמתלא לפי האוקמתא דאוקי רב אשי כמו שכתב רעז"ל אמתלא דרישא דקדושין מובנת ואמתלא דסיפא דגירושין שאחר קדושין כגון שאומרים שזה הגט שנתן לה אחר קול הקדושין שהיו קדושין גמורין הגט היה על תנאי. או ספק אם הגט קרוב לה או קרוב לו שאז עדיין קול הקדושין קיים שלא יוכל הגט לבטלו ולשברו כיון שהגט היה על תנאי דחיישינן שמא לא נתקיים התנאי או שמא היה הגט קרוב לו ועדיין היא מקודשת לזה שיצא עליה קול קדושין ממנו. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו הא דקתני במתני' ובלבד שלא תהא שם אמתלא. לאוקמתיה דרב אשי איכא למימר דלא קאי ארישא דקתני מקודשת ומגורשת ה"ז מגורשת דאם יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת על תנאי ודאי מבטלין ליה לקלא דקולו שוברו היא ומימר אמרי' נתקיים התנאי והרי היא מגורשת וכדאמרינן לקמן מימר אמרין עיינו בהו רבנן בקדושי ולא הוה בהו שוה פרוטה מימר אמרי עיינו רבנן בקדושי וקדושי קטן הוו אלמא לא חשו חכמים לקלא אלא לקול שאין שובר כלל עמו ומשום לעז משפחות אבל כל היכא דאיכא למימר דלא טעו ביה אינשי ותלו דבדינא שרו לה רבנן אין חוששין לאותו קול כלל אלא מתני' הכי קתני מקודשת ומגורשת ה"ז מגורשת ואסורה לכהן ואימתי חשו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל בקול שיש שם אמתלא כגון שהוציאו קול על האשה שנתגרשה על תנאי ואח"כ מת בעלה או בקדושין אין חוששין לאותו קול. אבל הראב"ד ז"ל פירש דארישא קאי שאם אמרו מקודשת חוששין לה ואפילו יצא קול עמו שגרשה על תנאי אין כאן שובר כיון שאמרו שהיו גירושיה על תנאי ולדבריו הא דתלו לקמן בקטן ובפחות משוה פרוטה היינו כשנמצא הדבר כן אין חוששין לקול וסומכין על אמתת הענין אבל מן הסתם אין מבטלין את הקול אלא בקול שאין שם אמתלא עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

יצא שמה בעיר מקודשת:    שיצא קול על פנוייה שנתקדשה:

הרי זו מקודשת:    והוה ספק מקודשת. אמנם יש ב' מיני קול, קול ששמעו עדים מפי נשים שנתקדשה, וצריך בזה ו' תנאים

  • (א) שהעידו כן ב' עדים כשרים
  • (ב) שהעידו כן בפני ב"ד
  • (ג) שהעידו ג"כ שראו הן מעצמן נרות דולקות ומטות מוצעות, כנהוג בשמחת אירוסין, ונשים שמחות עמה, ואומרות פלונית נתקדשה היום. ולא בשאמרו הנשים שנתקדשה אתמול
  • (ד) צריך שיעידו שאמרו הנשים פלונית נתקדשה היום. ולא שתתקדש למחר
  • (ה) צריך שיאמרו הנשים שנתקדשה לפלוני
  • (ו) צריך שיאמרו הנשים שנתקדשה בעיר הזאת. ולא שנתקדשה בעיר אחרת.

קול באופן אחר שיש הברה בעיר פלונית נתקדשה, ובאו ב' עדים כשרים בפני ב"ד, והעידו ראינו כמו שמחת אירוסין, נרות דולקות ומטות מוצעות כנהוג, ושמענו ג"כ הברה בעיר. ושמענו ג"כ מפלוני שאמר ששמע מפלוני שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני שהלכו למדה"י [ולא שמתו]. וי"א דגם בכה"ג צריך שיאמרו שנתקדשה ל פ ל ו נ י ובעיר הזאת. וי"א דלא הוה בכה"ג קול, רק בשמעו ב' מב', ואפילו ראובן משמעון, ולוי מיהודה, ולא בשמע חד מב'. מיהו בכל ב' מיני קול הנ"ל, צריך שיאמרו ששמעו שנתקדשה בלי שום גמגום, כתנאי, או שום דבר אחר שמרע קצת הקידושין [(שו"ע אה"ע מו, א) וב' וג']:

מגורשת הרי זו מגורשת:    ואסורה לכהן אחר מיתת בעלה. אבל לבעלה כהן מותרת דכל קלא דבתר נשואין או בתר אירוסין אין חוששין לו [(שו"ע אה"ע סו, ג)]. אבל לא שתהא מותרת לעלמא. מיהו בנאסרה תחלה ג"כ רק ע"י קול שיצא שנתקדשה, לרמב"ם ולרש"י מותרת לשוק. ולראב"ד וטור דוקא כשיצאו ב' הקולות יחד, אבל קול גירושין שיצא אחר קול קדושין, לא משגחינן בקלא דבתר קידושין, ומותרת רק לאותו שנתקדשה לו תחלה, אפילו הוא כהן, ואסורה לאחר מיתתו לכהן אחר [ב"ש ו' י']:

איזו היא אמתלא:    גמגום בהקידושין או הגירושין דמוקמינן לה אחזקתה דמעיקרא דאמרינן מסתמא לא נתקיים התנאי. ופי' מלת אמתלא, י"א דר"ל אמת לא וי"א דר"ל שדרך משל היה הדבר:

גירש איש פלוני את אשתו על תנאי:    וזה שמעו מיד ששמעו הקול, אז חיישינן שמא לא נתקיים התנאי:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים