משנה גיטין ט רמבם
נוסח הרמב"ם עריכה
(א) המגרש את אשתו,
- ואמר לה:
- הרי את מותרת לכל אדם - אלא לאיש פלוני,
- רבי אליעזר - מתיר.
- וחכמים - אוסרין.
- כיצד יעשה?
- יטלו הימנה - ויחזור ויתנו לה,
- ויאמר לה: הרי את מותרת לכל אדם.
- ואם כתבו - בתוכו,
- אף על פי שחזר ומחקו - פסול.
(ב) הרי את מותרת לכל אדם,
- אלא לאבא, לאחי, ולאחיך,
- לעבד, ולנוכרי,
- ולכל מי שאין לה עליו קידושין - כשר.
- הרי את מותרת לכל אדם,
- אלא אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- ממזרת, ונתינה - לישראל,
- בת ישראל - לממזר, ולנתין,
- ולכל מי שיש לה עליו קידושין, אפילו בעבירה - פסול.
(ג) גופו של גט -
- הרי את מותרת לכל אדם.
- רבי יהודה אומר:
- ודן דיהוי ליך מני,
- ספר תרוכין, ואיגרת שיבוקין, וגט פיטורין,
- למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין.
- גופו של גט שיחרור -
- הרי את בן חורין,
- הרי את של עצמך.
(ד) [ג] *הערה 1: שלשה גיטין פסולין,
- ואם נישאת - הולד כשר.
- כתב בכתב ידו - ואין עליו עדים,
- יש עליו עדים - ואין בו זמן,
- יש בו זמן - ואין בו אלא עד אחד,
- הרי אלו שלשה גיטין פסולין - ואם נישאת הולד כשר.
- רבי אלעזר אומר:
- אף על פי - שאין עליו עדים,
- אלא שנתנו לה בפני עדים - כשר, וגובה מנכסים משועבדים,
- שאין העדים חותמין על הגט - אלא מפני תיקון העולם.
- ואם נישאת - הולד כשר.
(ה) [ד] שנים ששלחו שני גיטים שווין - ונתערבו,
- נותן שניהם לזו - ושניהם לזו,
- לפיכך, אם אבד אחד מהן - הרי השני בטל.
- נותן שניהם לזו - ושניהם לזו,
- חמישה, שכתבו כלל בתוך הגט,
- איש פלוני - מגרש את פלונית,
- ופלוני - לפלונית,
- והעדים - מלמטן,
- כולם כשרים - וינתן לכל אחת ואחת .
- היה כותב טופס - לכל אחד ואחד,
- והעדים - מלמטן,
- את שהעדים נקראין עימו - כשר.
- והעדים - מלמטן,
(ו) [ה] שני גיטים - שכתבן זה בצד זה,
- ושני עדים עברים באים מתחת - זה לתחת זה,
- ושני עדים יוונים באים מתחת - זה לתחת זה,
- את שהעדים הראשונים נקראין עימו - כשר.
- עד אחד עברי - ועד אחד יווני,
- עד אחד יווני - ועד אחד עברי,
- באים מתחת - זה לתחת זה,
- שניהם - פסולין.
(ז) [ו] שייר מקצת הגט - וכתבו בדף השני,
- והעדים מלמטן - כשר.
- כתבו העדים - בראש הדף,
- מן הצד, או מאחוריו,
- בגט פשוט - פסול.
- מן הצד, או מאחוריו,
- הקיף ראשו של זה - לצד ראשו של זה,
- והעדים - באמצע,
- שניהן - פסולים.
- והעדים - באמצע,
- ראשו של זה - לצד סופו של זה,
- והעד - מלמטן,
- את שהעדים נקראין בסופו - כשר.
- והעד - מלמטן,
(ח) [ז] גט שכתבו -
- עברית - ועדיו יוונית,
- יוונית - ועדיו עברית,
- עד אחד עברי - ועד אחד יווני,
- עד אחד יווני - הועד אחד עברי,
- כשר.
- כתב הסופר, ועד - כשר.
- איש פלוני עד - כשר.
- בן איש פלוני עד - כשר.
- איש פלוני בן איש פלוני,
- ולא כתב עד - כשר.
- כתב חניכתו, וחניכתה - כשר.
- כך היו בקיי הדעת שבירושלים - כותבין.
[ח] גט מעושה -
- בישראל - כשר,
- ובגוים - פסול.
- ובגוים - חובטין אותו,
- ואומרין לו: עשה מה שישראל - אומרין לך.
(ט) [ט] יצא שמה בעיר,
- מקודשת - הרי זו מקודשת.
- מגורשת - הרי זו מגורשת.
- ובלבד - שלא יהא שם אמיתלא.
- איזו היא אמיתלא:
- גירש איש פלוני את אשתו - על תנאי,
- זרק לה קידושיה, ספק קרוב לה - ספק קרוב לו,
- זו היא אמיתלא.
(י) [י] בית שמאי אומרין:
- לא יגרש אדם את אשתו,
- אלא אם כן - מצא בה דבר ערווה,
- שנאמר: "כי מצא בה ערוות דבר" (דברים כד א).
- בית הלל אומרין:
- אפילו הקדיחה תבשילו - שנאמר "דבר".
- רבי עקיבה אומר:
- אפילו מצא אחרת - נאה ממנה,
- שנאמר: "והיה אם לא תמצא חן בעיניו" (שם).
הערות עריכה
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה גיטין ט
משנה גיטין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב