עיקר תוי"ט על ברכות ח

(א)

(א) (על הברטנורא) ומפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר:

(ב) (על הברטנורא) וה"נ איכא חדא דאמרן ועוד דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:

(ב)

(ג) (על המשנה) נוטלין לידים. כלומר לוקחין מים לידים ונוסח הברכה תוכיח נטילת ידים כמו נטילת לולב שענינו לקיחה:

(ד) (על הברטנורא) אזיל לשיטתיה בסוף זבים. אבל להר"מ דהתם אין משקין מטמאין כלים אלא שנטמאו באב הטומאה. וכתב הכ"מ בשם הרי"ק דבית הלל לטעמייהו דבית שמאי קאמרי דאפילו יהיה הדין כן איכא טעמא להקדים מזיגת הכוס:

(ה) (על המשנה) ואח"כ מוזגין. ומשום דהלכה כב"ה וברכת כוס קודם לנט"י הלכך שונה לעיל תחלה ברכת היום והיין ואח"כ נט"י. תוי"ט:

(ו) (על הברטנורא) דנצוצות לא שכיחי. גמרא:

(ז) (על הברטנורא) דבשתיה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כ"כ משא"כ כשיטול ידיו ויאכל מיד דמדקדק לנגבם יפה כדאמרינן האוכל בלא נגוב ידים כו'. תוספ':

(ג)

(ח) (על הברטנורא) דמותר להשתמש בו דאין ראשון מטמא למפה שהוא כלי ולא לאדם עצמו כדאי' בגמ' ובפרש"י דבידיו שיוכלו להטמאות הוא נזהר מליגע בכסת:

(ט) (על הברטנורא) מפרש בגמ' גזירה משום אוכלי תרומה וב"ה סברי אוכלי תרומה זריזין הן:

(י) (על הברטנורא) וטעמא דתקון נט"י בחולין כדתנן בפרק ב' דטהרות משנה ג'. כדי שיהיו רגילין אוכלי תרומה ליטול ידיהם. גמרא חולין דף קו:

(ד)

(יא) (על הברטנורא) כלומר לאפוקי בכולהו פרקן דלית הלכתא כותיה:

(יב) (על הברטנורא) נ"ל דהכי קאמר דלהכי הלכה כמותם בזה. משום דמסתבר שמותר להשתמש בעם הארץ כדי שלא להשתמש בתלמיד חכם. תוי"ט:

(ה)

(יג) (על המשנה) נר ומזון כו'. הנר שמביאין ונהנה ממנו מיד יש לו להקדים ואח"כ המזון שכבר אכל. וב"ה סברי דיש לו להסמיך בשמים לנר שהוא ג"כ מעין שבת שמראה הצער שהיה לו בנפש יתירה שהלכה לה ולכך מריח לישב נשמתו. הר"י:

(יד) (על הברטנורא) וכתבו התוספ' ונימא הא דלא פליגי דלשעבר משמע. וי"ל דלשון דקרא עדיף דכתיב בורא חושך בורא השמים:

(ו)

(טו) (על הברטנורא) והר"י כתב שהדליקו או שהטה אותו בשבת:

(טז) (על הברטנורא) דלסרחונו של מת עבידי ולא להריח:

(יז) (על הברטנורא) ובירושלמי רב אמר יאותו. אך בזאת נאות לכם ושמואל אמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. ופירוש לעות מלשון עת. ויהיה ענינו כאן שהגיע העת של האור להאיר:

(ז)

(יח) (על הברטנורא) ולא תימא דשכח דתנן להודיעך כחן דב"ש:

(ח)

(יט) (על המשנה) לאחר המזון. כל ימות השנה קאמר כפירש"י בגמ'. ותנא הקדים תחלה דיני קידוש משום דיין לקידוש קודם לצרכי סעודה אם אין ידו משגת כדמסיק בטור א"ח סימן רע"א ומדהתחיל בדיני שבת וי"ט שונה כמו כן דיני מזון והבדלה ואח"כ דיני הבדלה עצמה. תוי"ט:

(כ) (על המשנה) על היין. אם ירצה:

(כא) (על הברטנורא) בגמרא רמינן עלה מדאצטריך ב"ש מזון והבדלה לצרפינהו ש"מ דבהמ"ז טעונה כוס ומשני תרי תנאי אליבא דב"ש: