פתיחת התפריט הראשי

משנה ברכות ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא ד.

ועל פירות הארץ בורא פרי העץ, לא יצא ה.

על כלם אם אמר שהכל (נהיה), יצא.

משנה מנוקדת

בֵּרַךְ עַל הַפֵּרוֹת - בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה - יָצָא
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ - לֹא יָצָא
עַל כֻּלָּם - אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל - יָצָא:

נוסח הרמב"ם

בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא על פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כלם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא.

פירוש הרמב"ם

  • בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא כו' – מה שאמר על כולן, ואפילו על פת ויין, אם בירך עליהם שהכל, יצא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בירר על פירות האילן וכו' - כל היכא דכי שקלי פירא איתיה לענף, ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פרי לשנה האחרת מקרי אילן, ומברכין על פירותיו בורא פרי העץ, אבל היכא דכי שקלת ליה לפרי לא ישאר ענף שיחזור ויוציא פרי לשנה האחרת אין מברכין על הפירות אלא בורא פרי האדמה:

ועל כולן אם אמר שהכל יצא - ואפילו על הפת ועל היין. ומיהו לכתחלה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע תחלה שיברך עליו ברכה הראויה לו:

פירוש תוספות יום טוב

יצא. בגמ' אמרינן סבירא ליה דעיקר אילן ארעא כלומר הכל גדל מהארץ ורבי יהודה היא דאמר במשנה ו' פ"ק דבכורים נקצץ האילן מביא וקורא. והתם בבכורים פסק הר"ב דלא כר' יהודה וכן הרמב"ם וא"כ הוי ליה לכתוב גם בכאן דמתני' יחידאה היא וכ"כ ב"י בסימן ר"ו דהרמב"ם פוסק דלא כמתניתין דהכא מהאי טעמא. אבל בכ"מ פ' ח' (דין יו"ד) מהלכות ברכות כתב שמצא נוסח בדברי הרמב"ם דפוסק כמתניתין דהכא. וטעמא משום דבירושלמי איתא מ"ד דמתניתין ד"ה היא פירות האילן בכלל פירות האדמה. ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. ונ"ל ראיה לדברי הכ"מ שכן הרר"י פירש למשנתינו בזה הלשון יצא שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא ע"כ. וזה כדברי הירושלמי:

ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. דס"ד אמינא הואיל ואר"י חטה מין אילן הוא (כמ"ש הר"ב במ"ב פ"ק דר"ה) לברך עליה בפה"ע קמ"ל. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) יצא. בגמרא אמרינן ס"ל דעיקר אילן ארעא היא כלומר הכל הוא מהארץ. בירושלמי מבואר דד"ה דפירות האילן בכלל פרי האדמה ואין פרי האדמה בכלל פרי העץ. תוי"ט:

(ה) (על המשנה) לא יצא. ודסד"א הואיל ואמרינן חטה מין אילן הוא לברך עליה בפה"ע קמ"ל. גמ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בירך על פירות האילן בפה"א יצא:    שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא אבל כשבירך על פירות הארץ בפה"ע לא יצא שאין שם עץ כלל. ה"ר יונה ז"ל. ובגמ' דר' יהודה היא כו' אבל בירושל' א"ר יוסי דדברי הכל היא דפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ וכדפי' ה"ר יונה ז"ל. ובכסף משנה חזר בו ממ"ש בבית יוסף שהרמב"ם ז"ל פסק דלא כי האי מתני' אלא בתרוייהו ס"ל לא יצא כיון דמתני' הויא כיחידאה דהיינו ר"י. וחזר בו מפני שמצא נוסחא בהרמב"ם ז"ל כלישנא דמתני' דברישא יצא ובסיפא הוא דלא יצא ע"ש. וכנוסחא זו נמצא ג"כ בספר צובא שהוגה מפי הרמב"ם ז"ל עצמו וחתימת ידו עליו:

ועל הכל אם אמר שהכל יצא:    ירושל' תני ר' יוסי כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא י"ח. ופליג אמתני' דקתני ועל כולן אם אמר שהכל יצא. אבל בבבלי ר' יוחנן דהלכתא כותיה אמר דועל כולן אם אמר שהכל יצא קאי אפילו ארישא שהוזכר שם ברכת פת ויין. ור' יוסי שאמר בבריי' כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא י"ח דוקא כשאמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה או כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה משום דהויא ברכה דלא תקינו רבנן אבל אם אמר שהנ"ב דהויא ברכה דתקינו רבנן אפילו ר' יוסי מודה דיצא י"ח. ור"מ פליג עליה דר' יוסי בברייתא דאפילו באותה ברכה דלא תקינו רבנן יצא:


פירושים נוספים