משנה ברכות ו רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כיצד מברכין על הפירות? -

על פירות האילן הוא אומר: "בורא פרי העץ";
חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: "בורא פרי הגפן".
ועל פירות הארץ הוא אומר: "בורא פרי האדמה";
חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: "המוציא לחם מן הארץ".
על הירקות הוא אומר: "בורא פרי האדמה".
רבי יהודה אומר: "בורא מיני דשאים".


(ב) בירך על פירות האילן, "בורא פרי האדמה" - יצא.

על פירות הארץ, "בורא פרי העץ" - לא יצא.
ועל כולם, אם אמר "שהכל נהיה בדברו" - יצא.


(ג) על דבר שאין גידוליו מן הארץ - אומר: "שהכל נהיה בדברו".

על החומץ, ועל הגובאי, ועל הנובלות - הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".
ועל החלב, ועל הגבינה, ועל הביצים - הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".
רבי יהודה אומר: כל שהוא מין קללה - אין מברכין עליו.


(ד) היו לפניו מינים הרבה,

רבי יהודה אומר: אם יש ביניהן ממין שבעה - עליו הוא מברך.
וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה.


(ה) בירך על היין שלפני המזון - פטר את היין שלאחר המזון.

בירך על הפרפרת שלפני המזון - פטר את הפרפרת שלאחר המזון.
בירך על הפת - פטר את הפרפראות.
על הפרפראות - לא פטר את הפת.
בית שמאי אומרים: אף לא מעשה קדירה.


(ו) היו יושבין - כל אחד ואחד מברך לעצמו;

הסבו - אחד מברך לכולם.
בא להם יין בתוך המזון - כל אחד ואחד מברך לעצמו.
לאחר המזון - אחד מברך לכולם,
ואומר על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר, אלא לאחר הסעודה.


(ז) הביאו לו מליח כתחילה, ופת עימו -

מברך על המליח, ופוטר את הפת - שהפת טפילה לו.
זה הכלל:
כל שהוא עיקר, ועימו טפילה - מברך על העיקר, ופוטר את הטפילה.


(ח) אכל תאנים, וענבים, ורימונים -

מברך עליהן שלש ברכות - דברי רבן גמליאל.
וחכמים אומרין: ברכה אחת.
רבי עקיבה אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו - מברך עליו שלש ברכות.
והשותה מים לצמאו - אומר: "שהכל נהיה בדברו".
רבי טרפון אומר: "בורא נפשות רבות וחסרונן".


הדף הראשי של משנה ברכות ו