משנה ברכות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כיצד מברכין על הפירות? -

על פירות האילן הוא אומר: "בורא פרי העץ";

חוץ מן היין, שעל היין הוא אומר: "בורא פרי הגפן".

ועל פירות הארץ הוא אומר: "בורא פרי האדמה";

חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: "המוציא לחם מן הארץ".

על הירקות הוא אומר: "בורא פרי האדמה".

רבי יהודה אומר: "בורא מיני דשאים".

(ב) בירך על פירות האילן, "בורא פרי האדמה" - יצא.

על פירות הארץ, "בורא פרי העץ" - לא יצא.

ועל כולם, אם אמר "שהכל נהיה בדברו" - יצא.

(ג) על דבר שאין גידוליו מן הארץ - אומר: "שהכל נהיה בדברו".

על החומץ, ועל הגובאי, ועל הנובלות - הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".

ועל החלב, ועל הגבינה, ועל הביצים - הוא אומר: "שהכל נהיה בדברו".

רבי יהודה אומר: כל שהוא מין קללה - אין מברכין עליו.

(ד) היו לפניו מינים הרבה,

רבי יהודה אומר: אם יש ביניהן ממין שבעה - עליו הוא מברך.

וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה.

(ה) בירך על היין שלפני המזון - פטר את היין שלאחר המזון.

בירך על הפרפרת שלפני המזון - פטר את הפרפרת שלאחר המזון.

בירך על הפת - פטר את הפרפראות.

על הפרפראות - לא פטר את הפת.

בית שמאי אומרים: אף לא מעשה קדירה.

(ו) היו יושבין - כל אחד ואחד מברך לעצמו;

הסבו - אחד מברך לכולם.

בא להם יין בתוך המזון - כל אחד ואחד מברך לעצמו.

לאחר המזון - אחד מברך לכולם,

ואומר על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר, אלא לאחר הסעודה.

(ז) הביאו לו מליח כתחילה, ופת עימו -

מברך על המליח, ופוטר את הפת - שהפת טפילה לו.

זה הכלל:

כל שהוא עיקר, ועימו טפילה - מברך על העיקר, ופוטר את הטפילה.

(ח) אכל תאנים, וענבים, ורימונים -

מברך עליהן שלש ברכות - דברי רבן גמליאל.

וחכמים אומרין: ברכה אחת.

רבי עקיבה אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו - מברך עליו שלש ברכות.

והשותה מים לצמאו - אומר: "שהכל נהיה בדברו".

רבי טרפון אומר: "בורא נפשות רבות וחסרונן".

הדף הראשי של משנה ברכות ו

משנה ברכות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב