פתיחת התפריט הראשי

ט"ז על אורח חיים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

ואפילו על פת ויין. שגורמים ברכות הרבה לעצמן בקידוש והבדלה וברכת חתנים:

היו לפניו פריכו'. תמוה לי ל"ל שיהא לפניו הא כתב בס"ה אם בירך על פירות שלפניו והביאו לו יותר ממין אחר שברכתו כברכת הראשון דא"צ לברך וכאן הוי גם כן ברכת של פרי העץ כברכת פרי האדמה שאם נתכוין באמירתו בפה"א גם על פרי העץ א"צ לברך אחר כך בפה"ע ודין זה הוא מדברי הרר"י שמביאו ב"י ומבואר בדברי הרר"י שמיירי בהביאו לפניו אחר כך פרי העץ דהיינו אחר שבירך בפה"א על פרי האדמה וכן יש ללמוד מדברי הרשב"א שמביא ב"י וז"ל אם אוכל תפוחים ובירך עליהם ואחר כך הביאו לפניו אגוזים אם התפוחים חביבים עליו יותר פוטר את האגוזים בגררת ברכת התפוחים אבל אם אינם חביבים עליו אינם פוטרים האגוזים אא"כ נתכוין להם מתחלה עכ"ל ש"מ שבנתכוין פוטר אפילו הביאו לפניו אחר ברכת התפוחים וה"ה כאן לענין פה"ע אחר פרי האדמה כיון שיצא בה וע' ס"ה יותר מכדי דבור. פי' כדי דבור שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ומורי:

וע"ל סי' ע"ד. עמ"ש שם ובי"ד סי' ר':

צריך לאוחזו בימינו. מטעם זה במ"ש אוחז הכוס בימינו ובשמים בשמאלו ואח"כ מחליף כדאי' בסי' רי"ב:

בירך ואח"כ הביאו לפניו כו'. כת' בכ"מ שזה נלמד מדין הנזכר בס"ו שהוא ירושלמי כ"כ בכ"מ פ"ד דברכות:

ממין אחר שברכתו כו'. הב"י כ"כ מסברת עצמו וכבר הוכחנו בי"ד סימן י"ט דלא קי"ל הכי ומה שהביא ראיה מדברי רשב"א במ"ש שא"צ ברכה על הפירות כיון שבירך על הפת אינו ענין לזה דשם ודאי הכל גריר אחר הפת שהוא עיקר אף שלא היה הפת לפניו וגם באותו מין נראה דאין פוטר מברכה אלא באדם שדרכו להימשך באכילת פירות יותר ממה שמונח לפניו אבל במי שחושב בדעתו שהוא יאכל סך זה ודרכו שלא יאכל רק מה שלפניו אם הביאו לפניו עוד ה"ל נמלך וצריך לברך וזה סברא פשוטה וא"צ ראיה:

רק שלא היה דעתו לאכלו. ראיתי כאן מחלוקת חדשה בין פוסקים הראשונים ואחרונים והב"י לא זכר מזה. ב"י בשם הרא"ש כתב למדים מהירושלמי אם היו פירות לפניו ודעתו לאוכלם ובירך עליו ונפל מידו צריך לברך על הפירות שיאכל כו' הרי דלא מהני מה שהיה בידו לאכול בשעת הברכה וכ"מ דברי הטור שהוא ל' הש"ע כאן שכתב אע"פ שהיה לפניו מאותו מין יותר כשבירך על הראשון אבל הג"מ כתבו בשם ר"ת דאם בירך על כוס ונשפך והביאו לו כוס אחר די לו בברכה ראשונה דמה לי הוא ומה לי אחר וכב"י דר"ת איירי שהביאו לו כוס אחר כשהיה דעתו עליו משעה ראשונה עכ"ל ורבינו יונה כתב בפ' כ"מ וז"ל למדנו מזה הירושלמי שמי שבירך על הדבר ונפל מידו א"צ לחזור ולברך כשחוזר ואוכל מאותו המין עכ"ל. לשון זה משמע קצת דלא היה בדעתו לאכול עוד מאותו המין מדכת' כשחוזר ואוכל משמע מילתא דלא היה בדעתו מעיקרא דאל"כ לא היה לו להזכיר לשון חזרה. ובב"י כתב אחר דברי הרא"ש וכ"כ הרר"י ולא ידעתי מהיכן למד כן דלהרא"ש אפי' היה בדעתו תחילה לאכול עוד צריך לחזור ולברך הרי מחלוקת בין הראשונים ובסימן ר"ט יתבאר דיש מחלוקת בזה גם בין מהרי"ל למהרח"י וצריך לישב דברי רמ"א שפסק כאן דתליא מילתא בדעתו הלא פסק כבר הרמב"ם וטור וש"ע כאן אם בירך ואח"כ הביאו לפניו צריך לברך פעם אחרת והוא מהירושלמי כמ"ש בכ"מ ע"ז ולא כתב שם רמ"א דתליא בדעתו תחלה ובאמת הא והא מיירי בגוונא חדא דזה נלמד מזה:

שלכך נתכוין תחלה. קשה מזה על מ"ש בס"ה דאם הביאו לפניו אחר שבירך צריך לברך פעם אחרת הא נתכוין תחלה ע"ז בשלמא לר"ת מיירי שם דלא היה דעתו מתחלה על זה כמ"ש בסמוך אבל להרא"ש דלא מהני דעתו מתחילה לאכול גם זה לענין אם נאבד ממנו מה שבירך עליו או שנמאס כמ"ש בסמוך ה"ה אם בירך ואח"כ הביאו לפניו דהא דין זה דהביאו לפניו אחר שבירך הוא נלמד מדין זה כמ"ש בכ"מ פ"ר דזהו נלמד מהירושלמי והיינו הדין דנסיב תורמס ונפל מיניה כמו שהעתיק ב"י וה"ה נאבד שזכר הש"ע ואמאי מהני באמת המים מה שמכוין על מה שיבא אחר הברכה ובאמת י"ל דעת הרא"ש דאיהו לא ס"ל הך פיסקא דבירך ואח"כ הביאו לפניו דצריך לברך אלא אם היה דעתו מתחלה ע"כ מהני כמו באמת המים ול"ד לבירך ונאבד דסעיף זה דשם נאבד מה שבירך עליו עצמו משא"כ בבירך על דעת שיביאו לו והביאו לו אותו דבר א"צ לברך שנית אלא על הטור וש"ע קשה דפסקו כאן באמת המים שא"צ לברך ובהביאו לפניו כתב הטור דצריך לברך וכן הש"ע וצריך לחלק דהביאו לפניו אח"כ אינו ברור כ"כ כמו אמת המים דודאי יבואו המים אבל בפירות אפשר שיבוא אונס ולא יבוא וכ"כ בלבוש וא"כ שייך לומר בזה נתת דבריך לשיעורין דא"כ אם זה המביא הוא סמוך לחדר של זה המברך עומד שם באופן שאין שייך שם אונס לא יצטרך לחזור ולברך ואי תימא לא פלוג רבנן זה אין שייך בברכה לברך בחנם ובב"י הביא בשם ש"ל דהמברך על דבר לאוכלו ולא עלתה בידו לפי שעה ונתעכב עד לאחר כדי דיבור צריך לחזור ולברך ונראה כיון שאין פסק זה מבורר לנו אם אירע שבירך ואחר כך הביאו הפירות לפניו יביא מין אחר שברכתו כפירי זו ויכוין להוציא גם פירות אלו: