מהרש"ל על הש"ס/ברכות/פרק ו

‏‏

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לה עמוד א

תוספות בד"ה ולמאן דתני כו' וכרם רבעי בזמן הזה כו' נ"ב ולא כדעת הרמב"ם שכתב שזו היא הוראת גאונים ואין לה עיקר כי בודאי יש לה עיקר וכן דעת הרא"ש:

דף לה עמוד ב

גמרא אלא בה' המינין כו' נ"ב חטין וכוסמין ושעורין ודגן שבולת שועל:

שם שתי ליה אזוקי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כאן בזמן כו' כי הדדי נינהו נ"ב פירוש שאין ביניהם כי אם קריאת שם לבד וק"ל:

דף לו עמוד א

רש"י ד"ה דאשתני צ"ל קודם ד"ה במלתיה קאי:

בד"ה זמית שלמוריא נ"ב פי' מי מלח:

בד"ה צלף כו' דשותא נ"ב בערוך פי' בערך צלף כי שותא גבי צלף הוא כמו קורא גבי דיקלא ע"ש:

דף לו עמוד ב

גמרא ושקלוה לפרחא דבוטיתא נ"ב קפרס אביונות:

שם מן והלכתא כמר בר רב אשי עד פרי האדמה נמחק ונ"ב כל זאת הוא מה"ג וכתבו עליה התוספות והיה אומר עליה הר"ם כו' כלומר דל"ג וליתא להאי סוגיא של ה"ג וכן הוא באשר"י להדיא:

רש"י בד"ה מתחלי בתמרי כו' נ"ב פירוש תמרים ממש ע"כ פירש"י כקפרס בצלף ולא פי' כקפרס באביונות כדלעיל אלא לפרש בא שהם תמרים ממש שאינן בצלף וק"ל:

תוס' בד"ה והלכתא כו' ובברכות ליכא חילוק כו'. נ"ב פירוש ול"ג הא מדלגבי ערלה לאו פרי הוא כו' וגרסת הלכות גדולות היא ואינה עיקר עיין באשר"י:

בד"ה ברטיבא כו' של גרופלי כו' נ"ב בל"א נעגיליך:

בא"ד שקורין מושקדן נ"ב ואגוז מטוגן בדבש גם כן בפה"ע כדלקמן דף ל"ח ע"ב ד"ה משכחת לה בתומי:

דף לז עמוד א

גמרא דאפילו איתא בעיניה לא מברכינן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הא מני כו' דקתני אורז מעשה קדרה כו' כצ"ל:

בד"ה אלא לאו כו' בורא מ"מ ותיובתא דרב ושמואל כצ"ל:

תוס' בד"ה בורא נפשות כו' כלומר על כל מה כו' נ"ב ול"נ לפרש ועל כל ועל הכל מה שעשה הקב"ה חסדו עם הבריות שברא דברים תענוגים להחיות ולהברות בהם נפש כל חי נ"ל:

דף לז עמוד ב

רש"י בד"ה ולא מין כו" לאחריו ג' ברכות הס"ד:

בד"ה היה ישראל עומד הס"ד:

בד"ה ותני עלה כו' אפויות וכולן כו' הד"א:

בד"ה מפרכן כו' כזית כו' ומדקאמר כו' הד"א:

תוס' בד"ה חביצא ומיהו קשה דלקט מכולן כזית דקאי אחמשה כו' והתם נמי לא כו' כצ"ל:

בד"ה היה עומד כו' וכן לישנא כו' כצ"ל:

בד"ה אמר רבא כו' לענין המוציא כו' נ"ב פירוש דלענין המוציא לא בעינן כזית אלא תואר לחם וק"ל:

דף לח עמוד א

גמרא וצריכא דרב ושמואל דאי מהאי ה"א כו' כצ"ל ונ"ב נ"ל דלא גרסי' ושמואל דהא שמואל איירי בעבה אלא רב לחוד ודו"ק:

שם משתבחין ליה רבנן לרבי זירא כו' נ"ב פי' היו משבחין חכם אחד שהיה בר רב זביד כו' לפני רבי זירא ונחסר שם החכם כאן בספר ודו"ק:

רש"י בד"ה ולאו צ"ל לאו אדעתא דרבא לא כו' כצ"ל:

בד"ה וכל המשקים כו' הויא הו"ל כו' כצ"ל והד"א:

ד"ה ה"ג צריכא נמחק ה"ג והדבור צ"ל וצריכא:

בד"ה ה"ג דסד"א כו' ברוכי והלכתא כו' הד"א:

תוס' בד"ה למר כו' בפורים מברך המוציא כו' נ"ב עי' לקמן בתוס' דף מ"ב בד"ה לחמניות:

בד"ה האי דובשא כו' אחרינא בפת כו' נ"ב פי ולא נשתנה לעילויי וק"ל:

בא"ד ועוד בשתיה אמר שהכל נ"ב וז"ל האשר"י מידי דהוה אשתיתא דאמרינן לקמן על רכה מברך שהכל ע"כ:

דף לח עמוד ב

רש"י בד"ה דרש כו' במחלוקת ואני כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה דרש כו' האדמה וחבירינו כו' רבותינו אמרו שלקות שהכל והס"ד כצ"ל והד"א:

בד"ה אבל לא כו' אקרי הס"ד:

דף לט עמוד א

תוס' בד"ה נתן כו' אלא על הפת כו' נ"ב זהו דעת הסמ"ג והטור חולק סי' קע"ד וסי' רי"ג ע"ש:

דף לט עמוד ב

תוס' בד"ה מברך על כו' באמוראי בתראי כו' נ"ב פי' מאביי ורבא ואילך והוא מקבלת גאונים:

בד"ה אכל פרוסה כו' כדאיתא בתוספתא שלימין כו' כצ"ל:

בא"ד לאיזה שירצה כו' נ"ב כל זיה איירי בשניהם שלימין או אינם שלימין אבל אם אחד שלם לעולם השלם קודם וק"ל:

בד"ה הכל מודים כו' והיה בוצע קצת כו' נ"ב וכן אנו נוהגים:

דף מ עמוד א

רש"י בד"ה אם תשמע כו' ושלשתם מה ששמעת אשתקד כצ"ל:

תוס' בד"ה יבש כו' כקובל על מה שנתן לו כו' כצ"ל:

בד"ה איתיה כו' ההגין ואטדין כו' נ"ב מיני קוצים ואילנות נמוכים הן:

דף מ עמוד ב

גמרא יצא ידי ברכה ראשונה כו'. נ"ב לפי פשוטו איירי בברכת המוציא ואחרונים הוסיפו דיצא אפילו בברכת הזן כפירש"י ועיין בחדושי רשב"א:

רש"י בד"ה מין קללה חומץ ונובלות כו' נ"ב היינו אליבא דלישנא בתרא דתלמודא דאמר במתני' כ"ע לא פליגי דבושלי כומרא היא ועוד לפי האמת יהיה נובלות דמתני' בושלי כומרא לכ"ע ומאן דפי' תמרי דזיקא הוא עומד בקושיא כמו שאפרש לקמן:

תוס' בד"ה נימא כו' וי"מ דמצי כו' אלא בברוך המקום כו' כצ"ל:

בס"ה נ"ב אבל פת ויין מסתמא חשבינן שהכל לגבייהו כברוך המקום ודו"ק:

בד"ה אמר אביי כו' שמונה עשרה אין בהן מלכות דאינן באין בפתיחה ובחתימה אין שייך מלכות אבל אלהי כו' היינו כמו מלכות כמו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אתד דהוי במקום מלכות ולפי מה דפרישית כל היכא כו' כמו מלכות ניחא ולרבי יוחנן כו' כצ"ל:

דף מא עמוד א

גמ' וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן כו' כצ"ל ונ"ב כן פירש"י בריש סוכה:

רש"י בד"ה בשלמא למ"ד כו' אוקימנא בבושלי כומרא כו' נ"ב מלשונו מובן דלא פריך תלמודא אלא אליבא דלישנא בתרא דמוקי מתני' בבושלי כומרא ולא פליגי ביה ולי נראה דהכי פריך מאחר דמפרש נובלות דתמרי בושלי כומרא מכ"ש דמתני' הוא מפרש בושלי כומרא ואפילו ללישנא קמא ודו"ק. וה"ה מאן דמפרש בתמרי זיקא דכ"ש הוא דמפרש מתני' דדמאי בתמרי זיקא ועומד בקושיא וק"ל:

תוס' בד"ה מיתיבי כו' להנהיג הכי כדפרישית לעיל באין ברכותיהן שוות כו' כצ"ל ונ"ב פירוש דפליגי ביה והלכה כרבי יהודה דמין ז' קודם והא דפסק הלכות גדולות דבורא פרי העץ קודם היינו בשניהן מז' מינים או שניהם אינם מז' מינים ודו"ק:

בד"ה א"ר ירמיה כו' כל המוקדם וכו' נ"ב פי' ומאי פריך ליה דילמא הוה חביב ליה אלא לעולם המוקדם קודם וק"ל:

דף מא עמוד ב

תוס' בד"ה הלכתא כו' של לפתן ובאין לזון כו' ע"כ פי' ר"י דברים הבאים כו' ולא לאחריהם ולאחר הסעודה כו' כצ"ל והד"א:

בא"ד אין לנו דין זה כו' נ"ב ונמצא המסקנא לדידן דאין אנו מושכין ידינו מן הפת דבשר ודגים ומיני קדירות אינן צריכין ברכה כלל ופירות כגון תמרים ורמונים וכה"ג צריכין ברכה לפניהם ולא לאחריהם וק"ל:

דף מב עמוד א

רש"י בד"ה בירך על היין כו' כגון פרגיות ודגים נ"ב בשר עוף:

בד"ה מעשה קדרה חלקא טרגיס וטיסני נ"ב לעיל דף ל"ז עיין בפירש"י:

תוס' בד"ה לחמניות כו' כמו בפורים נ"ב העיקר לעיל בדף ל"ח בד"ה לחם העשוי כו':

בד"ה אתכא דריש כו' ולאכול עם ב"ה כצ"ל והס"ד ואח"כ מה"ד חדש אתכא דר"ג כו':

דף מב עמוד ב

תוס' בד"ה עשרה כו' והא דפריך ממתני' דמיירי כו' כצ"ל:

דף מג עמוד א

גמרא מדקתני והוא אומר על המוגמר כו' (זהו) מכלל דאיכא דעדיף מיניה ומסייע ליה כו' בר פחתי לא ידעת מאי קאמר לך עיין כו' כצ"ל:

דף מג עמוד ב

גמרא משום דקרי ליה עצל וי"א כו' כצ"ל. :

דף מד עמוד א

גמרא לא הוה מחזיק כו' להו לכולהו ומשתבע כו' מורידין ממנו כו' וחסרונן על כל מה שבראת כו' לא במסכנות תאכל בה לחם וכתיב כו' אמר ליה דה' המינים על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת כו' ושמחנו בבנינה כי אתה טוב ומטיב לכל וחותם על הארן ועל המחיה מחתם במאי חתים כו' כצ"ל ונ"ב ס"א:

שם על הארץ כו' ועל כו' נ"ב ס"א דפרי על העץ ועל פרי העץ דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן:

רש"י אחר ד"ה אפילו אכל כו' כצ"ל:

ד"ה וחסרונן כל צרכי סיפוקן והס"ד ושם נרשם גמרא ואח"כ נמחק:

ד"ה דעץ כו' צ"ל אפרי דעץ:

תוס' בד"ה על העץ כו' על השדה נמחק ונ"ב בכל הנוסחאות אינו:

דף מד עמוד ב

גמרא א"ל רבא נ"ב צ"ל רב:

תוס' בד"ה ולבני מערבא כו' זמן תפילין אפ"ה לא מברכין דדוקא כו' היו מברכין וקשה דהוה מצי לשנויי כו' כצ"ל:

דף מה עמוד א

רש"י בד"ה מאי עמא דבר היאך נוהגין הס"ד ואח"כ מ"ה וכבר נהגו לברך בתחלה כו' מה שברא הס"ד והשאר נמחק:

תוס' בד"ה דחנקתיה כו' הנאה כי אם לשתות מים לצמאו והנאה דחנקתיה כו' כצ"ל:

בא"ד כדאמרינן לעיל. נ"ב דף ל"ו: