משנה ברכות א דפוסים

משנה אעריכה

מאימתי קורין את שמע בערבית?

משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן,
עד סוף האשמורה הראשונה; דברי רבי אליעזר .

וחכמים אומרים: עד חצות.

רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר.

מעשה שבאו בניו מבית המשתה. אמרו לו, לא קרינו את שמע.
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות.

ולא זו בלבד, אלא: כל מה שאמרו חכמים עד חצות — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

הקטר חלבים ואברים — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

וכל הנאכלין ליום אחד — מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.

אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? — כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

משנה בעריכה

מאימתי קורין את שמע בשחרית?

— משיכיר בין תכלת ללבן.

רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.

(וגומרה) עד הנץ החמה.

רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות.

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה.

משנה געריכה

בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטו ויקראו, ובבקר יעמדו, שנאמר: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז).

ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: "ובלכתך בדרך" (שם).

אם כן, למה נאמר "ובשכבך ובקומך"? בשעה שבני אדם שוכבים, ובשעה שבני אדם עומדים.

אמר רבי טרפון : אני הייתי בא בדרך, והטתי לקרות, כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הליסטים.

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.

משנה דעריכה

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה,
ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה .

אחת ארוכה ואחת קצרה.

מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך.

לחתום, אינו רשאי שלא לחתום.
ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.

משנה העריכה

מזכירין יציאת מצרים בלילות.

אמר רבי אלעזר בן עזריה : הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא ,

שנאמר: "למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).
"ימי חייך" — הימים;
"כל ימי חייך" — הלילות.

וחכמים אומרים: "ימי חייך" — העולם הזה;
"כל ימי חייך" — להביא לימות המשיח.