משנה בכורות ט ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט, בכורות •

פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) מַעְשַׂר בְּהֵמָה,

נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ,

בִּפְנֵי הַבַּיִּת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת,

בְּחֻלִּין,

אֲבָל לֹא בְּמֻקְדָּשִׁין.

וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן,

וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִים מִזֶּה עַל זֶה;

בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים,

וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה;

בֶּחָדָשׁ וּבַיָּשָׁן,

וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶּה.

שֶׁהָיָה בַּדִּין:

מָה אִם הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן,

שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה,

אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה;

הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים,

שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה,

אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה?

תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כז, לב): "וָצֹאן";

מַשְׁמָע כָּל צֹאן, אֶחָד:

(ב) מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה.

וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה?

שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.

הָיָה בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל,

אֵינָן מִצְטָרְפִין.

הָיָה לוֹ בָּאֶמְצָע,

מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצָע.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה:

(ג) הַלָּקוּחַ,

אוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה,

פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה.

הָאַחִים הַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָּבִין בַּקַּלְבּוֹן,

פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה;

וְשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה,

פְּטוּרִין מִן הַקַּלְבּוֹן.

קָנוּ מִתְּפוּסַת הַבַּיִת, חַיָּבִין;

וְאִם לָאו, פְּטוּרִין.

חָלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ,

חַיָּבִין בַּקַּלְבּוֹן,

וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה:

(ד) הַכֹּל נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר,

חוּץ מִן הַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹּפֶן,

וּמְחֻסַּר זְמָן,

וְיָתוֹם.

אֵיזֶהוּ יָתוֹם?

כֹּל שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּשְׁחֲטָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ וְהַשֶּׁלַח קַיָּם,

אֵין זֶה יָתוֹם:

(ה) שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה:

בִּפְרוֹס הַפֶּסַח,

בִּפְרוֹס הָעֲצֶרֶת,

בִּפְרוֹס הֶחָג,

דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר:

בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר,

בְּאֶחָד בְּסִיוָן,

בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב.

רַבִּי אֱלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:

בְּאֶחָד בְּנִיסָן,

בְּאֶחָד בְּסִיוָן,

בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל.

וְלָמָּה אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל,

וְלֹא אָמְרוּ בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי?

מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב,

וְאִי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב;

לְפִיכָךְ הִקְדִּימוּהוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר:

הָאֱלוּלִיִּין מִתְעַשְּׂרִין בִּפְנֵי עַצְמָן:

(ו) כָּל הַנּוֹלָדִים מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל,

הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.

חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

אֵינָן מִצְטָרְפִין.

חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגֹּרֶן וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגֹּרֶן,

הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.

אִם כֵּן,

לָמָּה נֶאֱמַר: שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה?

שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֹּרֶן,

מֻתָּר לִמְכּוֹר וְלִשְׁחֹט.

הִגִּיעַ הַגֹּרֶן, לֹא יִשְׁחֹט;

וְאִם שָׁחַט, פָּטוּר:

(ז) כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן?

כּוֹנְסָן לַדִּיר,

וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאַחַת;

וּמוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט:

אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה,

אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה,

שִׁבְעָה, שְׁמוֹנָה, תִּשְׁעָה;

וְהַיּוֹצֵא עֲשִׂירִי,

סוֹקְרוֹ בְּסִקְרָא וְאוֹמֵר:

הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר.

לֹא סְקָרוֹ בְּסִקְרָא וְלֹא מְנָאָם בַּשֵּׁבֶט,

אוֹ שֶׁמְּנָאָם רְבוּצִים, אוֹ עוֹמְדִים,

הֲרֵי אֵלּוּ מְעֻשָּׂרִים.

הָיָה לוֹ מֵאָה וְנָטַל עֲשָׂרָה,

עֲשָׂרָה וְנָטַל אֶחָד,

אֵין זֶה מַעֲשֵׂר;

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר.

קָפַץ אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין לְתוֹכָן,

הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין.

מִן הַמְעֻשָּׂרִים לְתוֹכָן,

כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ,

וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים:

(ח) יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד,

מוֹנֶה אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם;

מְנָאָן אֶחָד,

תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקֻלְקָלִין.

יָצְאוּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי כְּאַחַת,

תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקֻלְקָלִין.

קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי,

וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי,

וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי,

שְׁלָשְׁתָּן מְקֻדָּשִׁין;

הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ,

וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר,

וְאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים,

וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

וְכִי יֵשׁ תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה?

אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:

אִלּוּ הָיָה תְּמוּרָה,

לֹא הָיָה קָרֵב.

קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי,

וְלָעֲשִׂירִי עֲשִׂירִי,

וּלְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי,

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקֻדָּשׁ;

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ,

אֵין אַחַד עָשָׂר מְקֻדָּשׁ:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט, בכורות •

משנה בכורות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב