משנה בכורות ט ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ט · משנה ב | >>

מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה.

וכמה היא רגל בהמה רועה, ששה עשר מיל.

היה בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל, אינן מצטרפין.

היה לו באמצע, מביא ומעשרן באמצע.

רבי מאיר אומר, הירדן מפסיק ד למעשר בהמה.

משנה מנוקדת

מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה.

וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה?
שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.
הָיָה בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל,
אֵינָן מִצְטָרְפִין.
הָיָה לוֹ בָּאֶמְצָע,
מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצָע.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה:

נוסח הרמב"ם

מעשר בהמה מצטרף - כמלוא רגל בהמה רועה.

וכמה היא רגל בהמה רועה? - שישה עשר מיל.
היה בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל - אינן מצטרפין.
היה לו באמצע - מביא, ומעשרן באמצע.
רבי מאיר אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה.

פירוש הרמב"ם

מה שאמר אם היו בין שני העדרים שלשים ושנים מיל אין מצטרפין, לפי שכבר ביאר שלא יהא צירוף ביותר מששה עשר מיל, ואמר זה להודיענו שאם היה בינם עדר שלישי רחוק משתי הקצוות רחוק שווה שהוא מצרף שלשתן.

ואין הלכה כרבי מאיר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כמלא רגל בהמה רועה - כמו שיכולות להשתמר ברועה אחד כשהבהמות רועות מתרחקות זו מזו. והיינו שש עשרה מיל, דבהכי שלטא עינא דרועה. ואם יש לו חמש בהמות בכפר זה וחמש בכפר אחר רחוק זה מזה שש עשרה מיל, מביאן לתוך דיר אחד ומעשרן. ואם רחוקות יותר, פטורות. דאמר קרא (ירמיהו לג) תעבורנה הצאן על ידי מונה, משמע אם יכולות להמנות ברועה אחד מקרי צאן, ותעבורנה תחת השבט להתעשר, ואי לא לא:

שלשים ושנים מיל אינן מצטרפין - משום דבעי למתני בסמוך שאם היה לו עדר באמצע, אותן האמצעיות מצרפות את הצדדים, להכי תני שאם הצדדים רחוקות זו מזו שלשים ושנים מיל אין האמצעי מצרפן ג:

מביא ומעשרן באמצע - לאו [מביא] באמצע ממש קאמר:

הירדן מפסיק - שאם היו לו חמש בהמות מכאן וחמש בהמות מכאן וירדן באמצע, אין מצטרפין ופטורות. ואין הלכה כר' מאיר:

פירוש תוספות יום טוב

שלשים ושנים מיל. פי' הר"ב שאם הצדדים רחוקות כו'. אין האמצעי מצרפן. כלומר. אע"פ שיש אמצעי. כגון הרועה עצמו. או כליו של רועה. אין מצרפן. שאין מצרף אלא עדר. וכרב דס"ל הכי. וכך פסק הרמב"ם שם. ומיהו מאי דכתב הר"ב אותן האמצעיות לאו דוקא שיהו דוקא הרבה באמצע. דאפי' אחד באמצע וט' מכאן ותשעה מכאן מצטרפות. כיון שהאמצע עם כל אחד מהצדדין ראוין למנין י' כדאיתא בגמ':

הירדן מפסיק. גמרא [דף נ"ה] דאמר קרא (יהושע י"ח) והירדן יגבול אותו לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפני עצמו אלא מעתה ותאר הגבול ועלה הגבול (שם) ה"נ הכתוב עשאו גבול בפני עצמו שאני התם דאמר קרא (במדבר ל"ד) זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב כולה א"י גבול א' היא. א"ה ירדן נמי. ארץ ולא ירדן. פירש"י ארץ כתיב בקרא זאת תהיה לכם הארץ גבולות דארץ חשיב חד. ולא גבולות דירדן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) כלומר, אע"פ שיש אמצעי, כגון הרועה עצמו או כליו של רועה, אין מצרפן, שאין מצרף אלא עדר כו'. ומיהו מה שכתב הר"ב אותן האמצעיות, לאו דוקא שיהיו דוקא הרבה באמצע. דאפילו אחד באמצע ותשעה מכאן ותשעה מכאן מצטרפות. כיון שהאמצעי עם כל אחד מהצדדין ראוי למנין עשרה כדאיתא בגמרא:

(ד) (על המשנה) הירדן כו'. יליף ליה מקרא בגמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מצטרף כמלא רגל בהמה רועה:    כפי שיעור שהבהמה מתרתקת והולכת כשהיא רועה דהיינו ט"ז מילין ל"א כפי מה שהבהמות רחוקות זו מזו ויכולות להשתמר ברועה אחד והיינו ט"ז מילין רש"י ז"ל ולפי' ראשון נראה דגרסינן רועה העין פתוחה. הגה"ה גם הר"ר יהוסף ז"ל נקד כן. ולפי' שני העין בסגול והכל אחד וכן הרגמ"ה ז"ל בפירושו הרכיב שני הפירושים יחד וזה לשונו מצטרף כמלא רגל בהמה רועה כלומר כל אותם בהמות של אדם אחד שרועות בשדה אחד כשיעור שרגל בהמה הולכת ורועַה ורועֶה אחד יכול לשומרן מצטרפין להתעשר ביחד דהוי עדר אחד ע"כ וביד פ"ז דהלכות בכורות סי' ב':

היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע:    כך צ"ל. גם בפי' רעז"ל צ"ל לאו מביא באמצע ממש קאמר.:

ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה:    בגמרא א"ר יוחנן היינו טעמא דר"מ דאמר קרא בגבול בנימין בספר יהושע והירדן יגבול אותו לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפני עצמו ואפילו יש שם גשר שיכול הרועה או הבהמות לילך זו אצל זו ופרכינן אלא מעתה ותאר הגבול ועלה הגבול ה"נ הכתוב עשאו גבול בפני עצמו ומשני שאני התם דקאמר קרא זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב כולה א"י גבול אחד היא אי הכי ירדן נמי ארץ ולא ירדן. פי' רש"י ז"ל ארץ כתיב בקרא זאת תהיה לכם הארץ גבולות דארץ חשיב חד ולא גבולות הירדן:

תפארת ישראל

יכין

מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה:    כדי מרחק שיהיו הבהמות כשהולכים ורועים יכולים להשתמר כולם מרועה א':

ששה עשר מיל:    דעד הכא שלטה עין הרועה כשהוא עומד באמצע הט"ז יוכל להשגיח לכאן ולכאן בארץ מישור. ולהכי כשיש לו ה' בהמות כאן וה' בהמות בכפר רחוק מכאן ט"ז מיל מצטרפי. ומביאן יחד ומעשרן. וברחוקות יותר פטורות מלהתעשר:

אינן מצטרפין:    והרי אפילו בט"ז מיל ופורתא אין מצטרפין. ואפ"ה נקט ל"ב מיל משום סיפא. דאפ"ה אמצעי מצרפן:

היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע:    אפילו ט' מכאן וט' מכאן וא' באמצע. מצטרפין. וכונסן כולן לדיר ומעשר א'. ומניח הט' הנשארים לגורן האחר להצטרף עם אותן שיולדו אח"כ. אבל רועה וכליו באמצע אין מצרפן:

הירדן מפסיק למעשר בהמה:    אף דלפי כותבי הארצות רחבו היותר גדול הוא נ' אמה. עכ"פ הכתוב קראו גבול. ולהכי ביש לו ה' מכאן וה' מכאן. פטורים ממעשר:

בועז

פירושים נוספים