משנה בבא מציעא ז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ז · משנה ה | >>
אוכל פועל קישות אפילו בדינר, וכותבת אפילו בדינר.
רבי אלעזר בן חסמא אומר, לא יאכל פועל יתר על שכרו.
וחכמים מתיריןכ, אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו.
אוֹכֵל פּוֹעֵל קִשּׁוּת אֲפִלּוּ בְּדִינָר,
- וְכוֹתֶבֶת אֲפִלּוּ בְּדִינָר.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר:
- לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ.
- וַחֲכָמִים מַתִּירִין;
- אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם,
- שֶׁלֹּא יְהֵא רַעַבְתָּן וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח בְּפָנָיו:
- אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם,
אוכל פועל קישות - אפילו בדינר,
- וכותבות - אפילו בדינר.
- רבי אלעזר חסמה אומר:
- לא יאכל פועל - יתר על שכרו.
- וחכמים - מתירין,
- אבל מלמדין את האדם - שלא יהא רעבתן,
- ויהא סותם את הפתח בפניו.
- אבל מלמדין את האדם - שלא יהא רעבתן,
תנא קמא סבר אין מלמדין אותו, וחכמים אומרים מלמדין.
והלכה כחכמים:
אפילו בדינר - אפילו היא שוה דינר:
לא יאכל פועל יותר על שכרו - דאמר קרא כנפשך, כשכירותו, שעליו הוא מוסר את נפשו לעלות בכבש וליתלות באילן:
מלמדין - אומרים לו דרך עצה הוגנת. ותנא קמא פליג אחכמים ואמר אין מלמדין. והלכה כחכמים:
ויהא סותם את הפתח - שימנעו מלשכרו:
וחכמים מתירין. והא דכתיב כנפשך שבעך מפרש בגמרא דדרשינן ליה מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור. והרמב"ם פרק י"ב מהלכות שכירות כתב בטעמייהו דחכמים שנאמר כנפשך שבעך וקשיא מאי משמע. ועוד דבפרק י"ג [הל' ב'] פוסק שהחוסם את הפועל פטור. ולא העיר המגיד בזה. ומצאתי בספרי פרשת כי תצא וחכמים אומרים שבעך. מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו והשתא נקט הרמב"ם דרשא דספרי דדייקי רבנן משבעך ואפילו הכי דרשא דגמרא איצטריך משום כנפשך:
(כ) (על המשנה) מתירין. והא דכתיב כנפשך שבעך מפרש בגמרא דדרשינן ליה מה נפשך אם חסמת פטור. אף פועל אם חסמת פטור כו'. ובספרי, וחכ"א שבעך, מלמד שאוכל יתר על שכרו. ועתוי"ט:
וכותבת אפילו בדינר: בתוספתא קתני אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בתריסית וטריסית פחות מדינר היא ואפ"ה נראה דתוספתא לא פליגא אמתניתין:
ר' אלעזר: ס"א בן חסמא ס"א הסמא בהא הר"ר יהוסף ז"ל:
וחכמים מתירין אבל מלמדין: בגמרא מוקי נמי דאיכא בין ת"ק וחכמים הא דאמר איסי בן יהודה כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר אפילו אינו שכירו ת"ק לית לי' דאיסי דהא אוכל פועל קתני ורבנן בתראי אית להו הא דאיסי וה"ק וחכמים מתירין לאכול יותר על שכרו דהא אפילו לאו שכיר נמי אכיל כן פי' רש"י ז"ל. אבל הרא"ש ז"ל פי' דת"ק אית לי' הך דאיסי דכי היכי דשרי לאכול יותר על שכרו ה"נ מקל ומתיר לאכול אוכלין בסעודתם ופועל משמע כל מי שרוצה לפעול אפילו בסעודתו ור' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וכל שכן אם אין נותנין לו שכר דלא יאכל כלום וחכמים מתירין שיאכל פועל יותר על שכרו אבל אם אינו נוטל שכר לא יאכל דלית להו דאיסי בן יהודה. ואיכא תו נמי אוקמתא אחריתי דאיכא בינייהו הא דרב אסי דאמר רב אסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד אוכלו ת"ק אית ליה דרב אסי מדקאמר קישות וכותבת דמשמע אפילו לא שכרו אלא לקישות וכותבת ור' אלעזר חסמא אומר ל"מ לא שכרו אלא לאשכול א' דלא יאכלנו אלא אפילו שכרו סתם לא יאכל יותר על שכרו וחכמים מתירין לאכול יותר על שכרו אבל שכרו לאשכול א' אינו אוכלו ולית להו דרב אסי והלכה כחכמים. וכתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש וז"ל ויש אומרים דוקא ששכרו לעשות כל היום אבל אם לא שכרו רק ללקוט קישות אז לא יאכלנו ואפילו שכרו כל היום לא יאכל קישות הראשון שלוקט אלא יתן תחלה לכליו של בעל הבית ואח"כ יאכל הוא דהשתא איכא בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ע"כ:
יכין
קישות: בלשון רבים נקראים קישואין, ובלשון יחיד קישות:
אפילו בדינר: אפילו שוה דינר:
וחכמים מתירין: והכי קיי"ל [של"א]:
אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו: שימנעו מלשכרו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת