משנה בבא מציעא ו דפוסים
משנה בבא מציעא, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
השוכר את האומנין, והטעו זה את זה, אין להם זה על זה אלא תרעומת.
שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת, ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה, וכל דבר שאבד, וחזרו בהן, מקום שאין שם אדם, שוכר עליהן או מטען.
השוכר את האומנין וחזרו בהן, ידן על התחתונה.
אם בעל הבית חוזר בו, ידו על התחתונה.
כל המשנה, ידו על התחתונה. וכל החוזר בו, ידו על התחתונה.
השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה, בבקעה והוליכה בהר, אפילו זו עשר מילין וזו עשר מילין, ומתה, חייב.
[ השוכר את החמור והבריקה, או שנעשית אנגריא, אומר לו הרי שלך לפניך.
מתה או נשברה, חייב להעמיד לו חמור ].
השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה, אם החליקה פטור, ואם הוחמה חייב.
להוליכה בבקעה והוליכה בהר, אם החליקה חייב, ואם הוחמה פטור.
אם מחמת המעלה, חייב.
השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, אם נשבר הקנקן, פטור.
בבקעה וחרש בהר, אם נשבר הקנקן, חייב.
לדוש בקטנית ודש בתבואה, פטור, לדוש בתבואה ודש בקטנית, חייב, מפני שהקטנית מחלקת.
השוכר את החמור להביא עליה חטים והביא עליה שעורים, חייב.
תבואה והביא עליה תבן, חייב, מפני שהנפח קשה למשאוי.
להביא לתך חטים והביא לתך שעורים, פטור.
ואם הוסיף על משאו, חייב.
וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב.
סומכוס אומר משום רבי מאיר, סאה לגמל, שלשה קבין לחמור.
כל האומנין שומרי שכר הן.
וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות, שומר חנם.
שמור לי ואשמור לך, שומר שכר.
שמור לי, ואמר לו הנח לפני, שומר חנם.
הלוהו על המשכון, שומר שכר.
רבי יהודה אומר, הלוהו מעות, שומר חנם.
הלוהו פירות, שומר שכר.
אבא שאול אומר, מותר אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך, מפני שהוא כמשיב אבדה.
המעביר חבית ממקום למקום ושברה, בין שומר חנם בין שומר שכר, ישבע.
רבי אליעזר אומר, זה וזה ישבע, ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע.
משנה בבא מציעא, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב