משנה אבות ד יד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה יד | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך.

ואל בינתך אל תשען.

משנה מנוקדת

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:

הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה,
וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ,
שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדְךָ;
וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:

נוסח הרמב"ם

רבי נהוראי אומר:

הוי גולה - למקום תורה,
ואל תאמר - שהיא תבוא אחרי,
שחבריך - יקיימוה בידך.
"ואל בינתך, אל תשען" (משלי ג ה).

פירוש הרמב"ם

אמר בקש מקום הקריאה והלימוד, כי עם זולתך יתכן לך הקריאה ותתקיים, ולא תשען על תבונתך ותאמר שאינך צריך לחברים ולתלמידים שיעוררוך:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הוי גולה למקום תורה - אם אין תלמידי חכמים במקומך:

ואל תאמר שהיא תבוא אחריך - תלמידי חכמים יבואו לכאן:

שחבריך יקיימוה בידך - ואל תסמוך שחבריך כשיבואו מבית הרב יקיימו התורה בידך, שתלמוד מהם מה שלמדו הם מן הרב. אלא הוי גולה אתה בעצמך למקום הרב, שאינו דומה שומע מפי תלמיד לשומע מפי הרב. פירוש אחר, שחבריך יקיימוה בידך, מפני מה אני אומר לך הוי גולה למקום תורה, שחבריך יקיימוה בידך, שאפילו אתה חריף ומפולפל ביותר לא תתקיים התורה בך אלא על ידי חבריך שתשא ותתן עמהם, והיינו דמסיים ואל בינתך אל תשען:

פירוש תוספות יום טוב

שחביריך יקיימוה בידך. לשון הר"ב ואל תסמוך שחביריך וכו' והכל חלוקה אחת שאל יסמוך ויאמר וכו' וי"ס דגרסי ושחביריך בוי"ו כמ"ש במד"ש בשם הרי"א ז"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' נהוראי אומר הוי גולה וכו':    שבת סוף פ' חבית. ובספר הפרפראות בפ' ואתחנן ואת גולן וסמיך ליה וזאת התורה רמז הוי גולה למקום תורה ע"כ:

ואל תאמר שהיא תבא אחרי:    כן הגיה הר"ר יהיסף ז"ל וכתב ס"א אצלי ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

רבי נהוראי אומר:    המשנה הזאת תוכחת מגולה לבחור המתחיל ללמוד:

הוי גולה למקום תורה:    מדלא קאמר הוה גולה ללמוד תורה, ש"מ דה"ק אפילו אפשר לך ללמוד תורה במקומך, אפ"ה הוה גולה למקום תורה אחר:

שחביריך יקיימוה בידך:    ר"ל וכשתהיה בעיר אחרת באין משגיח, לא תאמר שהתורה תבוא שם ותרדוף אחריך בעצמה בלי יגיעתך, דהרי אדרבה חביריך ואוהבוך שבביתך יקיימוהו בידך, שיזרזוך כל יום וכל שעה. אבל כוונתי שיעצתיך לילך לעיר אחרת, הוא כדי שתרדוף בעצמך אחרי התורה:

ואל בינתך אל תשען:    ר"ל אבל לא תאמר שבשביל שבטחו בי אבותי לשלחוני, מסתמא כבר נתבשל שכלי. ואינני צריך להשגיח עוד יפה על עצמי שלא אטעה. על זה אודיעך שעל בינתך אל תשען. כי כל שילוח לרך בשנים הוא כמפיל פור הוא הגורל, כי אולת קשורה עוד בלבבו. ולכן מאוד צריך אתה להשגיח על עצמך, ועל כל תנועותיך, ומחשבותיך, אם תרצה להצליח בימים הבאים, לשמח נפשך ונפש אבותיך לעתיד. ודע שמי שלא יזרע באביב לא יקצור בבציר:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


הפירוש בעירובין בפרק ראשון אמרו שהוא רבי מאיר ולמה נקרא שמו ר' נהוראי שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה ונקרא גם רבי מאיר שהיה האיר פני חכמים בהלכה ומה שמו רבי נחמיה שמו ולא היה זה ר' נחמיה המוזכר בתלמוד סתם כי מצינו סתם משנה רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה וכן בסוף ברכות ובמדרש חזית נזכרו שניהם בכבוד אכסניא ובירושלמי דשקלים בפרק בשלשה פרקים אמרו שהיה מבני נחמיה התרשתא ורבי מאיר היה מבני נרון קיסר כמו שנזכר בהגדת הניזקין ובפרק חבית אמרו שרבי אלעזר בן ערך שמו רבי נהוראי הנזכר בזאת המשנה. ואמר שיהיה גולה למקו' תורה שאם אין במקומו חכמים יגלה ממקומו למקום חכמים וכן אנו מתפללין יום הכפורים ואם יצתה עלינו גזירת גלות יהיה גלותינו למקום תורה. ובמדרש חזית אמרו שבטו של נפתלי על ידי שהיו לומדין תורה שלא במקומם נטלו שכר אלף הה"ד ומנפתלי שרים אלף בני יששכר על שהיו לומדין תורה במקומן נטלו שכר מאתים שנא' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ע"כ בפסוק האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. במדרש משלי הביאו זאת המשנה על פסוק אם תבקשנה ככסף ועל כן הזהיר הוי גולה למקום תורה ואל תסמוך לומר חכמים יבואו בכאן כמו שעשה רבי אלעזר בן ערך כשחזר מאותן מקומות הנזכרים בפרק חבית שהם מקום תענוג ושכח חלמודו עד שקרא במקום החדש הזה לכם החרש היה לבם כמו שנזכר שם. וכן במדרש קהלת אמרו שאמרה לו אשתו מי צריך למי אמר לה הם צריכין לי אמרה לו חמת ועכברים מי דרכו לילך העכברי' אל החמת או החמת אל העכברים שמע לה ולא הלך וישב לו עד ששכח תלמודו לאחר זמן באו אצלו שאלו אותו פת חטין או פת שעורים מי טב לאוכלה בלפתן ולא היה יודע להשיבן בלפתן. רבי אלעזר ורבי יוסי אומרים שני תבשילין לפותין זה בזה ע"כ שם. ובפ' חבית אמרו על מעשה זה והיינו דתנן רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה. ובאבות דרבי נתן אמרו שאע"פי שרבן יוחנן בן זכאי היה אומר על ר' אלעזר בן ערך שהוא מכריע את כל חכמי ישראל לא נתגדל שמו בתורה כחביריו לפי שהוא הלך לעיר שמימיה יפים והם הלכו ליבנה:

ואל תאמר שחביריך יקיימוה בידך. אע"פי שיש כאן חבירים אל תסמוך שיקיימוה בידך אלא לך וגלה למקום הרב וכל שכן שאם אין לך חבירים בכאן ואל תאמר כשיבואו מהישיבה יקיימוה בידי שאלמוד מהם מה שלמדם הרב כי אינו דומה השומע מפי תלמיד כשומע מפי הרב וכמו שאמרו ישראל בעת מתן תורה רצוננו לראות את מלכנו כמו שנזכר במדרש חזית ובפרק רבי עקיבא וכן אמרו בהוריות בפרק אחרון כי גרסיתו תיבו קמי רבייכו שנא' והיו עיניך רואות את מוריך וכן הוכיח משה לישראל שהיה להם לומר לו משה רבינו אין אנו רוצים במינוי שופטים ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך כמו שנזכר בספרי:

ואל בינתך אל תשען. פסוק זה במשלי לומר שאפי' אתה חריף ומחודד הרבה אל תאמר הנה הספרים אתי מה אני צריך לגלות למקום הרב בחכמתי כי נבונותי אבין מה שבספרים וארד לעומקה של הלכה:

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)